אנדרה פרנסואה – הקו הפראי והרוח האנושית

יש יוצרים או אמנים מעטים שמצליחים ללהטט בהצלחה בין עיצוב, קריקטורה איור וציור. או במילים אחרות בין "אמנות שימושית" (צירוף מילים שכבר מזמן לא בשימוש והוחלף על ידי מילים גבוהות יותר) לבין "אמנות".

השם הראשון שעולה בהקשר זה הוא סול סטיינברג.

01

אבל הנציג האירופי המובהק של הזן הנדיר הזה הוא ללא ספק אנדרה פרנסואה.

02

דור המעצבים והמאיירים שאני שייך אליו ראה בפרנסואה את אחד המנהיגים ופורצי הדרך שהשפיע על כולנו. אני הכרתי את עבודותיו דרך הספר הזה:

03

שראה אור לראשונה ב-1952 בהוצאת פינגווין, אבל עד שהגיע אלינו עברו כמה שנים ואני כבר הייתי תלמיד השנה הראשונה בבצלאל בשנת 1955.

שם בבצלאל למדנו את חשיבותו של הקו. מכיוון שאיור למדנו רק אצל יוסי שטרן, היה טבעי שנאמץ (אני לפחות) את ה"קו" שלו.

עוד לא מלאו לי 16 שנה והנה אני מופצץ בפעם הראשונה בעבודות של גיאורג גרוס, סול סטיינברג, רונלד סירל ואנדרה פרנסואה.

בהתחלה הכרתי רק את פרנסואה הקריקטוריסט, שהיה בעיני באופן טבעי חלק מה"צרפתים". מדובר בסוג של הומור חזותי שהגיע אלינו מצרפת, גל של קריקטוריסטים, ביניהם שאבאל:

04

בוסק:

05

סינה:

06

ומוס:

07

(בקרוב אקדיש רשימה מיוחדת לכמה מהדמויות האלה).

אבל לאט לאט התחלתי לגלות אצל פרנסואה, פרט להומור החזותי העדין, כמו למשל בקריקטורה הזאת:

08

…גם את דרך הביצוע המיוחדת שלו, שאז לא התאימה לקו של בצלאל. היה לי קשה לעכל שברישום אחד, כמו זה:

09

…אפשר להשתמש בקווים שונים כל כך זה מזה, שגם צוירו בכלים שונים.

10

ובכלל, ש"קו" יכול להיות "רגיש" בלי להיות מלאכותי. מי שנחשף ליוסי שטרן ולכמה יוצרים הונגרים שהחלו להשתלט על הקריקטורה בארץ היה קשה לו לקבל את הרישום הפראי של פרנסואה.

הביטו בסדרה הזאת על הגנרל המקסיקני:

1112131415161718

והביטו כעת על שמונת הפרצופים האלה:

19

עד היום הם מעוררים בי הערצה, שלא לומר קנאה.

אנדרה פרנסואה נולד ב-1915 בעיר טמזוור בהונגריה (כיום רומניה) בשם אנדרה פארקאס. בגיל 19 עבר לפריז ואת רוב חייו חי בצרפת. הוא מת בן 90.

רק במשך הזמן גילינו שפרנסואה עסק בתחומים שונים מלבד קריקטורה: פרסום, איור, ספרי ילדים, תפאורה ותלבושות לתיאטרון, ציור ופיסול.

אם אתם זוכרים את הרשימה שלי על השפעת הסוריאליזם על האיור, פרנסואה הוא אחד הבולטים מבין ה"נאו סוריאליסטים".

20

21

בשפה המיוחדת שלו היו כמה נושאים שבהם הרבה לטפל כמעט באופן אובססיבי. הוא עסק הרבה בקרקס. הוא הרבה להשתמש בשעון כתחליף לראש. הנה צילום של מרסל חברו:

22

והנה עוד שני שעונים:

23

24

גם את החזה הנשי תמצאו הרבה בעבודות שלו, והנה שלוש דוגמאות:

25
דר' ג'קיל וגברת פרויד
26
במעגל סגור, עונג קונפורמיסטי
27
תפירת עילית, עורו של הגבר

כיוצא חלציהם של הסוריאליסטים הוא הרבה לחבר חלקי אדם, חלקי חיות ובעיקר שדיים בלי הכרה:

28
seagirl

בדומה לשטיינברג, פרנסואה אהב לשלב חפצים תלת ממדיים או צילומים, כמו בעבודות האלה:

29
Camera Lucida
30
החיים בניו יורק

הנה כמה עבודות שאציג אותן כאן כ"ציורים" בגלל שלא נעשו בהזמנה:

31
לעולם אל תשכח את החורף
32
Mayday Picnic
33
עירום על ספה כחולה
33a
האיטי, 1965

הנה כמה פסלים שלו:

34
היום היפה
35
אישה עם חתולים

והנה משהו בתחום הבמה:

36
למחזה נשות וינדזור העליזות
37
למחזה רביעייה של יונסקו

בהתחלת הקריירה שלו הוא הגיע ללונדון ושם תרם לליליפוט ולפאנץ':

38

39

הוא התאהב בהומור האנגלי והתיידד עם כמה יוצרים, ביניהם רונלד סירל, שהפך לחברו הקרוב.

בלונדון הכיר את ג'ון סימונדס, אנגלי בן גילו, סופר ומחזאי שכתב הרבה ספרי ילדים. פרנסואה אייר כמה מספריו. הנה אחד מהם:

40

הנה איור מהספר הזה:

41

והנה כמה איורים מהספר "הלחמניה הקסומה", גם הוא של סימונדס:

42

43

44

אפשר ללמוד (ואכן למדתי) הרבה מהדרך שבה אייר פרנסואה איורים לילדים מבלי לעשות הנחות במה שנוגע לטכניקה ולסגנון.

הניו יורקר, שמתפאר בתפיסת העולם החזותית שלו בעיקר בעטיפות, הזמין אצל פרנסואה עטיפות רבות:

45

46

47

בשנות ה-50 נחשב פרנסואה לאחד מגדולי המעצבים שתרמו לפרסום. בזה הוא קצת שונה משטיינברג, שגם אם פה ושם תרם משהו לפרסום, הוא דאג שלא נדע מזה.

הנה סדרת מודעות, שהיו גם כרזות, שעשה עבור "סיטרואן":

48

פרנסואה ביקר פעם בישראל בהזמנת איגוד המעצבים. אני הזמתי אותו לכנס בוויצ"ו חיפה, אבל כשהגיע הייתי בחו"ל וכך החמצתי הזדמנות לפגוש אותו. נדמה לי שאבנר כץ אירח אותו אז.

למרות שפרנסואה עסק הרבה ב"רעיון החזותי" וכתב על זה לא מעט, המוטו שלו היה תמיד:

אמן לא צריך לתת הצהרות על אמנות. ההצהרה שלו הן עבודותיו.

מי שרוצה להכיר אותו יותר  – חפשו ביו-טיוב או בגוגל.

4950

3 תגובות בנושא “אנדרה פרנסואה – הקו הפראי והרוח האנושית

  1. דני יקירי

    משכיל ומהנה כרגיל

    ובהזדמנות זו, אף כי קצת באיחור

    מועדים לשמחה

    (ו א כושרע פסח…)

    גד

    אהבתי

  2. מוזר ואולי לא, האיורים שלו מזכירים לי במיוחד היום את ההומור המריר שליווה את החוקר יודע-כל מאיר פלבסקי בסיפוריו אודות עבודתו מול ועל גדולי הדור. אני חושב שהוא היה נהנה מאוד מהרשימה המרתקת שלך לו זכה לקרוא אותה. למשל: הגנרל המכסיקני..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.