המכונות המטורפות של רולנד אמט

כשאני בלונדון אני תמיד נכנס לכריס ביטלס, שזאת הגלריה החשובה ביותר לאיור באנגליה.

זה הסמל שלהם:

בביקור האחרון קניתי את החוברת הזאת:

כבר מזמן רציתי לכתוב פה על רולנד אמט, מאייר, קריקטוריסט וממציא.

ביולי 2016 העליתי את הרשומה על ויליאם הית רובינסון והמכונות המופלאות שלו.

אמט הוא אחד היורשים של רובינסון, ולמרות שבתור קריקטוריסט ומאייר הוא לא מגיע לרמתו של רובינסון, את המכונות שלו כדאי שתכירו.

מי שהכיר אותו העיד עליו שהיה אדם נחמד ואהוב.

אבל עוד לפני שנדבר על אמט, אזכיר מישהו אולי קצת יותר מוכר, שפעל בארצות הברית והיה מבוגר מאמט ב-23 שנים. זהו רוב (ראובן) גולדברג.

גם אם השם לא מוכר לכם, את האיורים שלו שמתארים פעולות מסובכות ומשעשעות שנועדו לעשות בסוף פעולות פשוטות כמו איך להוציא זית מבקבוק, אתם כנראה מכירים:

הנה עוד שתיים כאלה:

גולדברג הפך לשם דבר כשמדובר במנגנונים מפתיעים מהסוג הזה למשל:

בכל העולם היום יוצרים הפתעות גולדברגיות כאלה. הנה עוד אחת:

ממליץ לכם לחפש עוד כאלה ביוטיוב. צפויה לכם הנאה.

העולם של אמט, שמבוסס גם הוא על שעשועים טכנולוגיים, שונה מהעולם של גולדברג.

אצל גולדברג לא תראו שום קישוטים מיותרים, הכל ענייני, פונקציונאלי והכרחי כדי להגיע לשיא השטות.

ואילו אמט הוא מין רוקוקו מכאני. המכונות שלו מלאות בפרטים שאין בהם צורך עבור התנועה.

ברוב המקרים מדובר במנוע אחד שבעזרת רצועות, שרשרות, גלגלי שיניים – הוא מגיע כמעט לכל פינה ובניגוד למנגנונים של גולדברג שפועלים בעיקר בכוח הכבידה ומכוונים לשיא מסוים, אצל אמט השמחה היא בפעולה עצמה.

כמו כאן וכאן.

בשנת 1967 הזמין אותו קאבי ברוקולי, מפיק הסרט צ'יטי צ'יטי באנג באנג, לתכנן מכונות מטורפות לסרט, ומאז שמו נקשר לסרט.

המכונה הראשונה שאמט העביר מרישום למשהו שעבד הייתה "רכבת הפסטיבל" שנקראה "אווז הפרא" שבנה באטרסי פארק שבלונדון, בפסטיבל הגדול של 1951.

מאז ועד מותו, למעט שבע שנים של מנוחה, הוא בנה מכונות משעשעות כמו האסטרוטאמר (בשנת 1952).

הוא נבנה כדי להיות מוצג בתערוכה חקלאית, משהו שמסוגל לעשות את כל הפעולות של משק טיפוסי: חופר, מבריק, מלטש, מקרצף, גוזם גדר חיה ומעודד הטלת ביצים. בניית המכונה מומנה על ידי מנועי הדיזל של פטר (היום המכונה כבר לא קיימת).

זהו העפיפון, שבאנגלית נקרא The Featherstone Kite Openwork, Basket-weave, Gentleman’s MKII Flying Machine:

אמט בנה את העפיפון ב 1960 במקור כדי לקדם את חברת British Oxygen, אחר כך את בריטיש אירוויז ולבסוף את Hawker Siddeley (חברה לבניית מטוסים).

טייס אוטומטי שנבנה מכלי המטבח של מרי יושב לפני הטייס. המכונה הוצגה בתערוכות תעופה בכל העולם .

למרות המראה העדין של המכונה, היא בנויה היטב, ותוכננה לעמוד בכל הפירוקים וההרכבות שהיו צפויים לה.

והנה ארבע מכונות שאמט בנה לסרט צ'יטי צ'יטי בנג בנג בשנת 1968:

שעון שיר ערש

שעון שיר ערש

זאת המכונה הכי קטנה שנבנתה לסרט – השעון שעזר להרדים את התאומים עם מוזיקה שבוקעת מתוך רמקול שעשוי מדף תווים עם שיר הערש של ברהמס.

מכונת ה-ויזיוויז'ן

מכונה זו הופיע בסרט בחטף. היא מדמה איך טלוויזיה הייתה נראית לו הומצאה בתקופה האדוארדיאנית. הרעיון התקבל יפה בז'אנר הסטימפאנק.

המכונה הייתה בנויה מדברים רגילים כמו מקציף ביצים "כדי לעורר אלקטרונים", אנטנות שונות "כדי לחוש באימפולסים חשמליים". המסך הקטן מורכב בתוך רמקול של גרמופון ומראה רק תמונה נעה (animated) אחת של "סבא נלחם בעז של השכנים בסגנון מלחמת שוורים" – ובצבע!

כמו שאר המכונות שנבנו עבור הסרט צ'יטי צ'יטי בנג בנג, נעשו כמה עותקים מהמכונה לצורך קידום הסרט.

כיסא נדנדה על אוויר חם

כיסא נדנדה על אוויר חם

מופיע בסרט צ'יטי צ'יטי בנג בנג בסצנה שבה קרקטאקוס פוטס מגלה את טוט סוויטס. הכיסא מנענע את עצמו, יש לו מנורת קריאה ואפילו מתקן לנעלי הבית.

הדרקון מנקה השטיחים

הדרקון מנקה השטיחים

הדרקון הקטן כורע על ארבעת צמיגיו העשויים גומי, עם כנפיים מנפנפות ושתי משאבות הנחושת עובדות בד בבד עם המאוורר שעשוי מכפות.

אפשר להסיע אותו על השטיח עם ראשו שעשוי מארובה נאה והוא מרחרח מצד לצד את האבק באופן משכנע למדי. העיניים האלקטרוניות שעוזרות בחיפוש אחר האבק מצוידות בזוג משקפיים מגדילות.

*

אי אפשר לסיים את הרשימה הזאת בלי להזכיר את ז'אן טינגלי. העולם של טינגלי ממוקם בלב האמנות המודרנית, אבל הוא עצמו אומר שלאמט, המבוגר ממנו ב-19 שנה, הייתה הרבה השפעה עליו.

אין לי הרבה מה להוסיף על טינגלי, אבל הנה כמה סרטונים:

אפשר למצוא ביוטיוב עוד עשרות רבות של הסרטונים עליו.