דרקולה – מְארמין וָמברי ועד איאן פולוק

כשעסקתי בהכנתו של הספר לונדון בעקבות סופרים וספרים, והגעתי לצ'לסי אל הבית שבו היה גר בראם סטוקר, מי שכתב את דרקולה, נזכרתי בארמין (ארמיניוס) ומברי, מגיבורי ילדותי. המשך קריאת הפוסט "דרקולה – מְארמין וָמברי ועד איאן פולוק"

מודעות פרסומת

שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ

מצבו של העולם היה טוב בהרבה אם בכל התחומים נשים היו משתלבות או תופסות את מקומן כמו בתחום האיור.

כבר במאה ה-19, כאשר באמנות (ציור ופיסול) מספרן של הנשים המובילות היה זעום, באיור היה שינוי חיובי. המשך קריאת הפוסט "שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ"

אחריותו של הקו

הרבה כבר כתבתי על הקו – אחד היסודות החשובים של האמנות החזותית.

כולם יודעים שמדובר במשהו שלא קיים במציאות ושהומצא על ידי אמנים, שנזקקו לו כדי להגדיר תחומים, וגם בתהליך ההתפתחות של הדפוס, כאמצעי עזר להדפסה.

הפעם אדבר על "האחריות". המשך קריאת הפוסט "אחריותו של הקו"

על חינוך אנגלי, תום בראון וגלן בקסטר

באנגליה, המושג פאבליק סקול הוא מטעה. השם נשאר מהתקופה בה כל ילד היה יכול להתקבל, אבל כיום מדובר בבתי ספר יוקרתיים שלא מקבלים כל אחד. המשך קריאת הפוסט "על חינוך אנגלי, תום בראון וגלן בקסטר"