חיתוך עץ, ובעיקר פליקס ואלוֹטון

ההיסטוריה של הדפסת יצירות אמנות עברה דרך חיתוך העץ (שלימים התפתח לדפוס בלט), אחריה דרך התחריט/תצריב (טכניקה שהביאה את דפוס השקע), ולבסוף דפוס האבן (שהביא בסופו של דבר למה שנקרא "אופסט"). המשך קריאת הפוסט "חיתוך עץ, ובעיקר פליקס ואלוֹטון"

שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ

מצבו של העולם היה טוב בהרבה אם בכל התחומים נשים היו משתלבות או תופסות את מקומן כמו בתחום האיור.

כבר במאה ה-19, כאשר באמנות (ציור ופיסול) מספרן של הנשים המובילות היה זעום, באיור היה שינוי חיובי. המשך קריאת הפוסט "שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ"

הרקע – רמברנדט, מסי וסאקי

תארו לכם את הסצנה הבאה:

רמברנדט מציג לפני המזמינים והמומחים את היצירה שלו משמר הלילה, ובאותה הזדמנות הוא גם מציג את יכולותיו במשחק הכדורגל (כן, אני יודע שלא היה קיים אז). המשך קריאת הפוסט "הרקע – רמברנדט, מסי וסאקי"

מאחורי הפסלים – סיפוריהן של תריסר אנדרטאות בלונדון

בלונדון פועלים עד היום פַּסָלִים שמוציאים מתחת ידם פסלי ברונזה במין נטורליזם ריאליסטי של המאה ה-19, ואז מעמידים אותם ברחוב לטובת תיירים כמוני. המשך קריאת הפוסט "מאחורי הפסלים – סיפוריהן של תריסר אנדרטאות בלונדון"

ההומור של הוקוסאי

אף פעם לא נמשכתי לנופים, ובגלל זה גם לא לציירי נופים.

כשאומרים לי, היינו בטג'יקיסטן (אלסקה/רומניה/נורווגיה) וראינו נופים עוצרי נשימה, אני שמח שלא הייתי שם ולא הייתי חייב לעצור את הנשימה. אני אוהב את הנשימה שלי בלתי עצורה. המשך קריאת הפוסט "ההומור של הוקוסאי"

על בּן שָׁאן ואיך לצייר אף

יותר מכל מושג אחר באמנות הפלסטית, ה"ריאליזם" מקבל צורות שונות בארצות שונות ובתקופות שונות. לפעמים נדמה כי רק מתוך עצלות מחשבתית לא העניקו שמות שונים לכל מיני סוגים של "ריאליזם". המשך קריאת הפוסט "על בּן שָׁאן ואיך לצייר אף"