מו"ל אוהב ספרים? – דון קמילו בהוצאת קמין

רוב המו"לים שאני מכיר אוהבים ספרים. הכוונה היא בדרך כלל לספרים שנמכרים היטב, ואז המו"לים אפילו קוראים אותם וגם זוכרים את שם המחבר כדי להזמין ממנו ספר נוסף. המשך קריאת הפוסט "מו"ל אוהב ספרים? – דון קמילו בהוצאת קמין"

לאייר שירה לילדים, וגם משהו על הג'אברווקי

ביחסים בין כותבים למאיירים קל לזהות את הטקסטים שנכתבו מלכתחילה כדי שמישהו יאייר אותם, ולעומתם את הטקסטים שרק לאחר שנכתבו, ובדרך כלל הודפסו, מישהו החליט לאייר אותם. המשך קריאת הפוסט "לאייר שירה לילדים, וגם משהו על הג'אברווקי"

ספרי "אלף בית" ומשהו על השייקרים

כמעט לכל מאייר יצא לצייר ספר "אלף בית".

כבר משחר הדבר הזה שנקרא "ספרות ילדים" אפשר למצוא ספרי א.ב. רבים, שחלק מהם כמובן נועדו ללמד את הטף את יסודות הקריאה, אבל כבר אז היו רבים שבצד היסוד הדידקטי מצאו דרך להכניס בהם שעשוע והומור. המשך קריאת הפוסט "ספרי "אלף בית" ומשהו על השייקרים"

שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ

מצבו של העולם היה טוב בהרבה אם בכל התחומים נשים היו משתלבות או תופסות את מקומן כמו בתחום האיור.

כבר במאה ה-19, כאשר באמנות (ציור ופיסול) מספרן של הנשים המובילות היה זעום, באיור היה שינוי חיובי. המשך קריאת הפוסט "שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ"

אחריותו של הקו

הרבה כבר כתבתי על הקו – אחד היסודות החשובים של האמנות החזותית.

כולם יודעים שמדובר במשהו שלא קיים במציאות ושהומצא על ידי אמנים, שנזקקו לו כדי להגדיר תחומים, וגם בתהליך ההתפתחות של הדפוס, כאמצעי עזר להדפסה.

הפעם אדבר על "האחריות". המשך קריאת הפוסט "אחריותו של הקו"