בתפקיד אלוהים – ביאליק

קראו את השורות הבאות אפילו לא ממש בעיון:

ביראת הרוממות מפני שגב הדיבור הביאליקי, שנבצר מהקולמוס למסרו כמלוא נתינתו, כונסו אמרי פי המשורר בתמציתם בלבד – גופי דברים. אכן, רבה חרדת האחריות אף במסירת הד דברים מפי גדול הדור, שבת קולו עדיין מהדהדת בחללו של הדור, שסער דברו עודנו הומה בלב האומה…

וכעת חפשו בין הגרוטאות הספרותיות שבמוחכם איפה ראינו או קראנו דברי הערצה דומים כלפי שייקספיר, גיתה או פושקין.

* * *

כששהה ח.נ. ביאליק בלונדון ליווה אותו סטודנט צעיר, מרדכי גוטסינדר-עובדיהו, בוגר מקווה ישראל. ביאליק לא ידע אנגלית והיה זקוק למתורגמן, ועובדיהו היה למזכירו.

01

השורות שלמעלה הן מתוך ההקדמה לספר מפי ביאליק שכתב עובדיהו.

02

ברשומה שפרסמתי על אליעזר שטיינברג, השוויתי את יחסי עובדיהו-ביאליק ליחסי בוזוול-ג'ונסון.

03

(בעברית בהוצאת כרמל יצא כרך מקוצר שתורגם על ידי טובה רוזן).

מי שרוצה להביא דוגמה להערצה ללא גבולות, הספר שכתב בוזוול הוא הספר הראשון אותו מצטטים, ובכל זאת לא מצאתי בספר הזה משפטים שמתקרבים לציטטה שהבאתי בראש הרשימה.

(נכון, לא קראתי את כל כתבי בוזוול, אז אולי יש משהו באיזה מקום שנשמט ממני. אבל לפי דעתי לו היו משפטים כאלה, בוודאי היו מגיעים אלינו).

ההערצה לה זכה ביאליק אין דומה לה, ואני לא מגזים.

פרט לעשרות הספרים שנכתבו על יצירתו של ביאליק, הוציאו גם כמה מקורבים שלו ספרים על האיש מה שנקרא "בנעלי בית".

פרט לספר של עובדיהו, גם אביגדור המאירי, חיים גליקסברג ושמעון ראידוביץ' כתבו ספרים דומים.

כשביאליק היה בן 60 יצא ספר ביאליק, בעריכתו של יעקב פיכמן שהיה מגדולי מעריציו.

בספר הזה ריכז פיכמן רשימות על ביאליק וכן שירים ומאמרים שנכתבו לכבודו. אני לא מכיר עוד משהו דומה בספרות העברית.

מתוך הרשימה הארוכה שכתב פיכמן עצמו על ביאליק, הנה כמה שורות שלא הצלחתי להבין:

04

הנה מה שאומר ביאליק על פיכמן, מתוך מפי ביאליק:

05

וכאן אביא סיפור מתוך ספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב:

06

דרויאנוב היה ידידו של ביאליק. השניים נסעו באותה אוניה בדרך לארץ ישראל.

07

אבל עובדיהו כנראה לא חיבב את דרויאנוב במיוחד, ובספר מפי ביאליק הוא לא מוזכר.

והנה משהו מתוך הספר "מפי ביאליק" שאני אוהב במיוחד, שאומר ביאליק על הסופרים שאוהבים להתהדר בפסוקים:

08

וגם כאן לא אתאפק ואביא סיפור נוסף של דרויאנוב שעוסק במשהו דומה:

09

ולאחר שהבאתי דברים של טעם מדבריו של ביאליק, הנה משהו שבעיני מדגים את הצד הצדקני. אני ממש לא מאמין לו:

10

גם המשפטים הבאים, ריח של צביעות ושוביניזם גברי נודף מהם:

11

אבל אם ביאליק באמת סלד מ"פורנוגרפיה", איך הוא אהב את "לחם וחזון"?

12

בשבילנו הילדים לחם וחזון היה שיא הפורנוגרפיה. נכון שהיום אף ילד לא יתרגש מהתיאורים שכתב אריכא והסעירו את דמיוני בילדותנו בכרכור.

אגב, ביאליק עצמו אהב לספר בדיחות גסות, או כלשונו "חריפות". והיה לו לזה גם תירוץ:

13

ביאליק היה האיש שנתן לעיתון דבר את שמו.

14

מעניין מה היה חושב לו קרא את דבר אחר. הנה, זה מה שהוא ציפה מהעיתונות:

15

מעניין לאיזה עיתון הוא התכוון.

ואחרי שראינו לאיזו הערצה זכה האיש הזה, הנה כמה דברים שגם אותם מביא עובדיהו כדי שנדע שמדובר באדם פשוט:

16

וכאן ביאליק גם מעריך ומוקיר "רגשות הערצה שאנו רוחשים לאדם המעלה" וגם מצליח להישאר צנוע.

17

וכעת, כשחשבנו שהוא "כמו כולם", הנה עוד משהו מפיו:

18

ולסיום אחזור ל"דבר".

כתמיכה להצהרה שלו עד כמה הוא אוהב את המילה "דבר" הנה הפתיחה של השיר דבר. זהו, אגב, השיר האהוב עלי משירי ביאליק והייתי רוצה לראות אותו מודפס בכל מקום גם היום:

אֶת-רִצְפַּת הָאֵשׁ מֵעַל מִזְבַּחֲךָ זְרֵה הָלְאָה, הַנָּבִיא,

וּנְטַשְׁתָּהּ לַנְּבָלִים –

תְּהִי לָהֶם, לִצְלוֹת עָלֶיהָ צְלִיָּם וְלִשְׁפּוֹת סִירָם

וּלְהָחֵם כַּף-יָדָם,

וְאֶת-הַנִּיצוֹץ מִלְּבָבְךָ זְרֵה, וִיהִי לָמוֹ לְהַצִּית

גְּלוֹם הַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר בְּפִיהֶם

וּלְהָאִיר עַל שְׂחוֹק הַזָּדוֹן, הָאוֹרֵב כְּגַנָּב תַּחַת שְׂפָמָם,

וְעַל-הַצְּדִיָּה אֲשֶׁר בְּעֵינֵיהֶם.

הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים, הַנְּבָלִים, הִנֵּה הֵם בָּאִים

וְהַתְּפִלָּה אֲשֶׁר לִמַּדְתָּם עַל-לְשׁוֹנָם,

כּוֹאֲבִים אֶת-מַכְאוֹבְךָ וּמְקַוִּים תִּקְוָתְךָ – וְנַפְשָׁם

אֶל-הֲרִיסוּת מִזְבַּחֲךָ יִשָּׂאוּ;

וְעָטוּ אַחֲרֵי-כֵן אֶל-הַהֶרֶס וְחִטְטוּ בְגַל מַפַּלְתּוֹ,

וְחִלְּצוּ אֶת-אֲבָנָיו הַמְנֻפָּצוֹת,

וְשִׁקְּעוּ אוֹתָן בְּרִצְפַת בֵּיתָם וּבְגֶדֶר גַּנָּם,

וּמַצֵּבוֹת עַל-קְבָרִים יְקִימוּן;

וְכִי-יִמְצְאוּ בִמְכִתָּתָן אֶת-לְבָבְךָ הַשָּׂרוּף –

לְכַלְבֵיהֶם יַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ.

וכך הוא מסתיים:

פְּתַח אֵפוֹא אַתָּה אֶת-פִּיךָ, נְבִיא הָאַחֲרִית,

וְאִם יֶשׁ-עִמְּךָ דָבָר – אֱמֹר!

וִיהִי מַר כַּמָּוֶת, וִיהִי הוּא הוּא הַמָּוֶת –

אֱמֹר!

לָמָּה נִירָא מָוֶת – וּמַלְאָכוֹ רוֹכֵב עַל-כְּתֵפֵנוּ,

וּבִשְׂפָתֵינוּ מִתְגּוֹ;

וּבִתְרוּעַת תְּחִיָּה עַל-שְׂפָתַיִם, וּבְמִצְהֲלוֹת מְשַׂחֲקִים

אֱלֵי-קֶבֶר נְדַדֶּה.

6 תגובות בנושא “בתפקיד אלוהים – ביאליק

  1. כבר בשורה השלישית של השיר הפסקתי להבין במה מדובר. כמו שאמר ג'רום ק. ג'רום (או אולי אפשטיין) – במופלא ממך אל תחקור.

    אהבתי

  2. שמחה גדולה:
    לָמָּה נִירָא מָוֶת – וּמַלְאָכוֹ רוֹכֵב עַל-כְּתֵפֵנוּ,
    וּבִשְׂפָתֵינוּ מִתְגּוֹ;
    וּבִתְרוּעַת תְּחִיָּה עַל-שְׂפָתַיִם, וּבְמִצְהֲלוֹת מְשַׂחֲקִים
    אֱלֵי-קֶבֶר נְדַדֶּה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.