ספרי "אלף בית" ומשהו על השייקרים

כמעט לכל מאייר יצא לצייר ספר "אלף בית".

כבר משחר הדבר הזה שנקרא "ספרות ילדים" אפשר למצוא ספרי א.ב. רבים, שחלק מהם כמובן נועדו ללמד את הטף את יסודות הקריאה, אבל כבר אז היו רבים שבצד היסוד הדידקטי מצאו דרך להכניס בהם שעשוע והומור.

במוזיאון הבריטי תוכלו למצוא כמה ספרי א.ב. משחר האיור.

ג'ורג' קרוקשאנק הכין קונצרטינה נפלאה:

הנה חמישה עמודים מתוכה:

קייט גרינאווי עשתה כמה ספרי א.ב. שהצליחו מאוד, כמו זה למשל:

הנה כמה עמודים מהספרים שלה:

גם לוולטר קריין, בן זמנה וידידה של גרינאווי, יש ספרי א.ב. נפלאים.

כשלמדנו איור בבצלאל אצל יוסי שטרן, כמעט שלא נחשפנו למאיירים מחו"ל. ובכל זאת יש לי זיכרון אחד, שיוסי הראה לנו פעם ספר עם סיפורי המיתולוגיה היוונית שאייר הזוג אליס ומרטין פרובנסן.

זה הספר:

מרטין מת כבר בשנת 1987, ואליס מתה ממש לאחרונה, כמה חודשים לפני יום הולדתה המאה.

אליס נהגה לומר: "פעלנו בשיתוף פעולה מושלם, בעצם היינו אמן אחד."

הנה כמה איורים שלהם שאני אוהב במיוחד:

אליס ומרטין איירו את ספר הא.ב. המיוחד הזה:

הספר הזה נעשה כדי ללמד ולשעשע את ילדי כת השייקרס (שייקרים). אז נכון להיום אין כבר שייקרס או שאולי נותרו איזה שבעה מהם.

הביטוי "ילדי כת השייקרס" לכאורה סותר את עצמו. כת שאוסרת על יחסי מין, מאין שיהיו בה ילדים? אבל מאחר שמדי פעם היו מצטרפות לכת משפחות חדשות, ומכיוון שהקומונות שלהם אספו אליהם יתומים, היה פעם לספר הזה קהל מטרה.

הנה כמה עמודים מתוך הספר:

ומכאן אני עובר לכמה ספרים שאיירתי או שהייתי גם שותף בכתיבתם.

את הספר הזה שכתב אפרים סידון אני אוהב במיוחד:

זה הספר היחיד מכל 500 הספרים שאיירתי שלכל מילה כתובה בו יש כיסוי באיור.

למשל באות א':

ואם שמתם לב, פרט למה שאפרים כתב,  הוספתי עוד דברים באות א' (אגסים, אופניים, אריות, אווירונים).

ייתכן שחלק מכם זיהה שאבנר הוא בעצם אבנר כץ.

הנה עוד ארבעה עמודים מהספר:

 

הספר יצא בשנת 1989 במסגרת ספריית כתר-לי של הוצאת כתר.

ועוד משהו שעשיתי עם אפרים:

בשנת 2007 הצעתי לעוזי שביט מהוצאת הקיבוץ המאוחד לאייר את "הנער ביער" של ח.נ. ביאליק, סיפור שאהבתי בילדותי. הספר מספר על משה, שבמקום ללכת ללמוד בחדר הוא הלך ליער. כשראה אפרים שאני עובד על הספר וקרא את הטקסט הארכאי של ביאליק, הציע לכתוב בצד הטקסט של ביאליק גם נוסח חדש שלו.

בעיני זה היה רעיון מצוין והספר יצא כך לאור.

חדי העין יוכלו להבחין שבאיור העטיפה עשיתי אזכור לאריה שאהב תות.

כהה נראה העמוד הראשון בספר:

המומחים לביאליק קטלו את הספר וטענו שזלזלנו בטקסט.

(אני לא מזלזל בביאליק, אבל לעתים אני מזלזל במומחים).

משה הנער (אצל ביאליק ה"נער" הוא בן חמש), שלא הלך ללמוד, בכל זאת למד אלף-בית. מכיוון, שלפי ביאליק, כאשר נרדם משה ביער ראה בחלומו 22 חיות שעברו לפניו לפי סדר האלף-בית.

ככה זה בספר, מימין במילותיו של ביאליק ומשמאל של סידון:

תהלוכת החיות הזאת מופיעה בספר על פני ארבעה עמודים נפתחים. כאן אני מציג אותה בארבע סריקות נפרדות:

בשנת 2008 איירתי להוצאת הקיבוץ המאוחד את הספר הזה, שכתבה נעמי בן-גור:

ככה הוא מתחיל:

בהמשך מופיעים קרובים ושכנים שמביעים תמיהות על מה שהילד מכניס לבטן, לפי סדר הא.ב. כמובן:

וכעת אחזור כמה שנים טובות לאחור.

בשנת 1977 שהיתי חודשים אחדים בקרמונה שבאיטליה.

ישבתי שם וחיברתי לעצמי כל מיני חרוזים לפי הא.ב. כשחזרתי הראיתי את זה לחברי אהרן שמי, שיחד איתו כתבתי ספרים רבים. אהרן הוסיף עליהם משלו והוצאנו את הספר הזה:

כל אות מהאלף-בית בניתי מאיור שהופיע בעמוד הימני, ובעמוד השמאלי היה השיר. הנה כמה דוגמאות:

הספר די הצליח ועד היום אני מקבל פניות מאנשים שמחפשים אותו (הוא יצא בשנת 1980 בהוצאת "מסדה פְּרֶס")

אהרן שמי ואני המשכנו להשתעשע, ושנה אחרי א.ב. של אותיות הבאנו לאלי שמעוני מהוצאת "שבא" את הספר הזה:

הוא היה דומה לקודמו אבל הפעם היה מדובר בדמויות מן העבר.

הנה למשל כמה מהן:

ב"ידיעות אחרונות" הייתה גברת אחת בשם נורית ארד שהייתה מבקרת צרכנות. כשלא היה לה אורז או נייר טואלט לבקר, נתנו לה לבקר ספרי ילדים.

מסתבר שבתה יעל קיבלה את הספר ליום הולדתה, והיא הזדעזעה. הנה הביקורת שכתבה:

כנראה שהספר בכל זאת השפיע לטובה על הבת שלה כי לימים הביאה הבת, יעל ארד, את המדליה האולימפית הראשונה לישראל.

בתקופה שלשלמה ניצן הייתה בימי שישי פינה סאטירית בטלוויזיה, שכולם הכירו אותה בגלל ה"נו!!!" שלו, עשיתי מהספר הזה, במיוחד לפינה של שלמה, ספר על שרי הממשלה שבכל אחד הכנסנו את הכינויים שחבריהם כינו אותם (לפי א.ב. כמובן).

הנה למשל יצחק מודעי, משה נסים וגדעון פת: