כיצד למדו הציפורים חומש

האם ידעתם שבקריית שמואל יש מוזיאון לאמנות דתית שנקרא גם "מוזיאון בן-אורי"?

אני מניח שרבים מכם לא שמעו עליו.

למוסד הזה הגעתי דרך ספר הילדים הזה, שחזר אלי לאחרונה, כשמצאתי אותו בחנות המצוינת מדף הספרים של פאני:

01

אליעזר שטיינברג הוא כיום סופר נשכח.

02

הנה דיוקן שלו שצייר ארתור קולניק:

ברשומה שהתפרסמה כאן בתאריך 9.6.18 הבאתי את הספר הזה:

03

שטיינברג, שהיה דו-לשוני, כתב אותו בעברית. הנה כמה שורות מתוכו:

04

אבל דווקא כאשר שטיינברג כתב באידיש והטקסט תורגם לעברית, כמו למשל במשלים שלו שתרגם חנניה רייכמן, אפשר להבין לפעמים ואפילו ליהנות.

כך זה גם במקרה של הספר כיצד למדו הציפורים חומש אותו תרגם מאידיש מנחם שחורי. הנה כפולה אחת מתוך הספר:

05

ממרום גילי אני מנסה היום לבדוק איך קראתי את הספר הזה כשהייתי קטן – ואכן אני זוכר היטב שקראתי אותו.

למשל, יש שם דמות של ציפור ענקית, מעין יען, שנקראת בספר בר-יוֹכני.

06

לאחר עיון ולימוד התברר לי שאכן שטיינברג מתבסס על משהו שמופיע בתלמוד.

07

אבל אנחנו הילדים בני שמונה או תשע הבנו את מה שכל קורא יבין מהטקסט של שטיינברג, שבר-יוֹכני הוא מין אלוהים כזה.

בעיקר כשאחד הסיפורים בספר היה, לפחות עבורי כילד, הסיפור של מגדל בבל. הוא נפתח כך:

08

והנה האיור. זה לא מגדל בבל?

09

וכך זה נגמר, ממש כמו בתלמוד:

10

ואם זה לא מספיק כדי להבין מזה שבר-יוֹכני הוא אלוהים, אז הנה קטע מפרק ה':

11

את כל זה כתב אליעזר שטיינברג ואנחנו קראנו.

האיורים שלעיל וגם אלה שלהלן נעשו בידי האמן מאיר בן אורי:

12

14

13

15
מאיר בן אורי

האם אפשר לתאר מישהו יותר אמנותי מהדיוקן הזה?

קשה לי להאמין ששמעתם על האיש הזה, אלא אם ביקרתם במוזיאון על שמו שנמצא בקריית שמואל בחיפה.

שלו שנים לפני מותו הקים מאיר בן-אורי מוזיאון בביתו שנקרא "מוזיאון לאמנות דתית", שם מוצגים בעיקר יצירות שלו ושל אשתו, וכן תשמישי קדושה.

מאיר בן אורי (1908–1983) נולד בשם מאכסימיליאן ואסבוצקי ואימץ לעצמו את השם בן אורי על שמו של בצלאל בן אורי, בונה המשכן.

בן אורי היה אדריכל שהתמחה בתכנון ערים, וכן מוזיקאי ומנצח, במאי ומחזאי. הוא כתב כ-250 מאמרים, שרובם מקשרים את עולם היצירה והעיצוב לתנ"ך.

קשה למצוא מישהו מבני דורו שעסק בכל כך הרבה תחומי יצירה והכול בהקשר הדתי.

הנה עוד כמה ציורים שלו:

16

17

18

אין לי הערכה גדולה לאמנות שלו, אבל דווקא האיורים שלו בספר כיצד למדו הציפורים חומש יפים בעיני, אולי בגלל שברישומי הציפורן שחור-לבן התמימות שלו מרשימה יותר:

19

20

ונחזור לשטיינברג. זה מה שאמר עליו ביאליק:

21

את השורות הנ"ל צילמתי מהספר הזה:

22

גם שמו של מחבר הספר הזה, מרדכי עובדיהו (1909 –1981), לא נישא כיום בפי כל. הוא היה בן גילו של מאיר בן אורי. שמו המקורי היה גוטסדינר והוא היה סופר ועיתונאי.

אני ורבים אחרים מכירים אותו בעיקר בגלל הספר "מפי ביאליק". עובדיהו היה במשך זמן מה מזכירו של ביאליק, והיחס שלו לביאליק מזכיר את היחסים שהיו בין ג'יימס בוזוול לסמואל ג'ונסון, או בין אקרמן לגיתה. כמו בוזוול, גם עובדיהו קידש כל מילה שהבוס שלו אמר או כתב.

בקרוב אעלה רשומה מקיפה על הספר הזה ועל ההערצה שרחשו לביאליק, שהיום נראית ממש מגוחכת. אבל כאן אני רוצה להצביע על תופעה מעניינת אחת:

הפרק שממנו סרקתי את הציטטה שלעיל נקרא "על סופרים ואישים", ובו כתובים מפי ביאליק דברי שבח על רבים מהיוצרים בני זמנו, אפילו על כאלה שהיום נחשבים ליריביו.

הנה למשל מה שאמר על שלונסקי ועל אלתרמן:

23

בקרוב אביא רשומה שתיקרא ביאליק בתפקיד אלוהים.

*

כהרגלי, התנצלות:

אפשר לכתוב ולספר הרבה על אליעזר שטיינברג, על המשלים, על הכתיבה לילדים. ברשומה הזאת הארתי רק פינה אחת.

*

ומשהו על הוצאות הספרים של פעם:

הספר כיצד למדו הציפורים חומש ראה אור בשנות ה-50 בהוצאת עם עובד בסדרה "ספריה לילד".

בסוף הספר ייחדה ההוצאה עמודים רבים כדי להסביר את חשיבותם של הספרים בסדרות לילדים ולנוער.

הנה כמה עמודים כאלה:

24

25

26

27

ב"ספריה לנוער" יצאו בין השאר הספרים האלה:

נחום גוטמן / החופש הגדול או תעלומת הארגזים

יעקב פיכמן / שאול טשרניחובסקי

צבי בר מאיר / חוזר חייל לארץ ישראל

ג'ורג' אליוט / האורג מרבלו

זאב יעבץ / שיחות מני קדם

מרים זינגר / עם חסוד

יהויכין רוזנאואר / החרם הנסתר

יצחק שוויגר / מפה ומשם

אשר ברש / הנעל הקטנה

ס. כהן / המציל

הקטור מאלו / בן המלח

יצחק אבנון / מסוף העולם ועד סופו

א. פישקין / הגואל הקטן

י. פליצ'ה / גאונים בילדותם

ובספריה "לילד" יצאו:

אלכסנדר חרים / לא רוצה

ק. צ'וקובסקי  / ברמליי

שינה אייזנפלד / ארמון הילדים העזוב

פסח אוירבוך / אימא ספרי לי עוד

א. שטרן / על כנרת התכלת

א. דה סנט-אכזיפרי / הנסיך הקטן

פ. ה. לי / גיבורים

 

11 תגובות בנושא “כיצד למדו הציפורים חומש

  1. אחד המאפיינים החשובים של עם עובד הייתה שיטת ההפצה. אני חושב שהם מכרו יותר ספרים למינויים מאשר באמצעות חנויות הספרים: אבא שלי למשל עבד בקופת חולים של ההסתדרות לבד מכך שהיינו מנויים על דבר ודבר לילדים. היינו מנויים גם על ספרי עם עובד בסדרות השונות. אני זוכר מדף בבית לספריה לנוער ושלושה מדפים לספרים האחרים. המבחר היה עצום והיו ספריות דומות כמעט בכל בית. בשנות הארבעים והחמישים למאה ההיא, הספרים היו הטלוויזיה שלנו. רובנו קראנו וכשנפגשנו בערב דיברנו על הספרים שקראנו.

    אהבתי

  2. ביצת בר יוכני בתלמוד, היא חלק מדיון הלכתי, ולא חלק מאגדות חז"ל, כידוע, חז"ל קבעו "שיעורים" דהיינו גדלים שקובעים הלכה, למשל, באכילת כזית טומאה, נטמא האדם, באכילת קורבן בכמות השווה לנפח ביצה, מתחייב האוכל במעילה, ועוד.
    ולכן, התפתח הדיון בגודלה של הביצה.
    וכמאמר חז"ל במקום אחר: "כל חד לפום שיעורה דיליה" (כל אחד והגודל שלו – בתרגום חופשי למדי)

    אהבתי

  3. הכתיבה של אליעזר שטיינברג מאד יפה ומיוחדת בעיניי. היא מעלה בדמיוני את העבודות הנפלאות של היאאו מיאזאקי כמו "Howl's moving castle" או "הנסיכה מונונוקי", שניהם אמנים שמניחים לדמיון שלהם להוביל אותם לדרכים אחרות ולמקומות מופלאים. אבל לא ברור לי מה הקשר בינו ובין ילדים. אני לא מרגישה שהילדה שאני הייתי או הילדים שאני מכירה, יכולים להתחבר לטקסטים כאלה.

    אהבתי

  4. יש בר אקטיבי – קבוצת מלצרים ורקדנים עם כוסות וודקה משרוקיות ושרשרות פרחים שמכריחים אורחים עייפים לרקוד בחתונות ובמסיבות בר מצווה.
    יש בר של פרחי בר. יש בר מזל, יש מי שאין תוכו כברו,יש בר חלוף.
    אז למה שלא יהיה גם בר יוכני?
    שם נהדר לבר שכונתי.

    אהבתי

  5. הי דני
    לא הזדמן לי להגיב על הפוסט של הדו-קרב,אבל רציתי לחזור אליו ולהזכיר ספר שאתה בוודאי זוכר מהילדות – "סקרמוש" של רפאל סבטיני. הוא אמנם לא מתרחש בלונדון ולא קורה 'באמת', אבל מופיעים בו תיאורי דו-קרבות עוצרי הנשימה, בלתי נשכחים, כמו הקרב שנועד להסוות את הרצח הידוע מראש שעומד להתרחש בו, והקרב שנעצר ברגע האחרון כשללוחמים, אויבי נפש מושבעים, מתגלה במפתיע זהותם האמיתית.. לא אפרט כדי לא לקלקל למי שירצה לקרוא את הספר.
    אם גם אתה אוהב פתיחות של ספרים, הנה הפתיחה הנהדרת של סקרמוש: " הוא נולד עם היכולת לצחוק, והתחושה שהעולם הוא מטורף. " אני קוראת בויקיפדיה שאלה גם המלים שנחרתו על המציבה של הסופר.
    :

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.