הפיקדון הראשון שלי – משה נאדיר

קראו לו יצחק רייז, אבל הוא אימץ לעצמו שם עט – משה נאדיר. ("נאדיר" באידיש זאת מין קריאת התגרות, משהו כמו "הנה לך!")

01

כשפרסמתי את הסיפור על הבנק של מארק טוויין נזכרתי כמובן בסיפור שאביא לכם כאן היום.

נאדיר היה יוצא חלציהם התרבותיים של מארק טוויין ושלום עליכם. הוא הגיע לאמריקה כילד בן 13, וכשהיה בן 17 התחיל לפרסם שירים וסיפורים קצרים באידיש, מהווי המהגרים היהודים.

הוא ערך כמה עיתונים הומוריסטיים באידיש: "דער יידישער גזלן" (הגזלן היהודי) ו"גרויסער קונדעס" (קונדס גדול).

נאדיר היה בונדיסט וקומוניסט, וככזה התנגד למפעל הציוני. רק לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב התנער מהקומוניזם.

האוטוביוגרפיה שלו, מודה אני, טרם תורגמה לעברית לצערי, ולא נראה שזה יקרה בקרוב.

קוראי האידיש העריצו אותו.

בעברית יצאו כמה קבצי סיפורים קצרים שלו ובאסופות של ספרי הומור תמיד משבצים את הסיפורים הידועים שלו.

הסיפור שאני מביא לכם "הפיקדון הראשון שלי" הוא אולי הידוע ביותר. התרגום שאפשר כמעט לקרוא לו "עיבודי" הוא שלי, וגם האיורים כמובן.

גם הסיפור הזה, כמו רוב הסיפורים של משה נאדיר, הוא מעשה שמישהו לכאורה סיפר למחבר. נאדיר, כמו שלום עליכם, אהב מאוד את הטכניקה הזאת, שמוסיפה איזו אמינות עממית לסיפור.

הפיקדון הראשון שלי

אין לי מושג איך זה קרה. איך עלה במוחי רעיון מטופש, לקחת כסף שהרווחתי בזיעה ובדם ולהפקיד אותו בבנק!

02

אבל עובדה, זה קרה.

השנה, במוצאי חנוכה, לקחתי את כל הכסף שהצלחתי להרוויח בעמל רב, את כל עשרים הדולרים שלי, והפקדתי אותם בבנק, ככה ממש, ובמקום כסף, כסף חי, מזומן, כסף שאתה יכול לקנות בו מה שאתה רוצה, קיבלתי איזה פנקס ירוק מקופל בתוך מעטפה כתומה וזהו… כשראיתי את זה הדם שלי הפך לקרח, ומיד התחרטתי על כל העסקה הזאת.

קודם כל לא מצא חן בעיני הבחורצ'יק שעמד ליד האשנב, ממש ילדון. נראה שהוא אפילו רווק!

מה אעשה אם הוא ייקח את הכסף ויברח? וגם לא אהבתי איך שהוא התנהג. הוא לקח בזריזות את הכסף, חטף איזה פנקס, רשם שם משהו במהירות, זרק אותו על הדלפק וצעק: "מי בתור?"

איך שקיבלתי את הפנקס ופתחתי אותו דמי קפא עוד יותר.

03

מה זה? איזה מין קשקוש זה? מישהו מסוגל לקרוא את זה? מישהו יזהה שבקשקוש הזה כתוב "עשרים דולרים טבין ותקילין"?

"איי", אמרתי בלבי, "כל העסק הזה לא מוצא חן בעיני!"

רצתי בחזרה לאשנב, דחפתי איזה יהודי חצוף שעמד שם, וצעקתי לבחורצ'יק:

"היי, הרגע נתתי לך עשרים דולר!"

"נו, אז מה אתה רוצה?" אמר הגזברון הקטן, כשהוא מחדד לו בנחת איזה עיפרון.

04

"אני רוצה שלא תהיה חצוף כזה", אני אומר לו. "או שתחטוף ממני סטירה כזאת שתעיף אותך לכל הרוחות!"

והוא אומר: "מה אתה רוצה, מיסטר, הרי נתתי לך פנקס, לא?"

"מספיק", אני אומר, "אני לא רוצה לדבר עם עלוקה כמוך. אני רואה לאן נפלתי. תביא מיד את הכסף ונבטל את השידוך בינינו".

והוא אומר: "איטס אימפוסיבל".

ואני אומר: "תכף תחטוף אימפוסיבל כזה שהשד ייקח אותך, חתיכת רמאי", אומר אני. "איתי לא עושים קונצים כאלה ובטח לא אימפוסיבל כזה. תביא את הכסף לפני שאני קורא למשטרה ולפני שאני צועק גוואלט!"

"גוואלט!" צעקתי, ושוב "גוואלט!"

05

כשהצוציק הזה שמע את הגוואלט שלי הוא התרכך קצת והתחיל להסביר לי שהוא לא יכול להחזיר לי את הכסף עכשיו, כי אני צריך לחכות שבועיים, ככה זה התקנות.

אמרתי לו: "אם כך אז תקרא לי מה רשמת שם בפנקס הזה. נראה אם אתה בכלל מבין מה כתבת. עשית את זה כל כך מהר, אני לא חושב שאפשר לכתוב כל כך הרבה דולרים במהירות כזאת".

לוקח הבחור את הפנקס וקורא באוזניי: "עשרים דולר".

"אולרייט", אני אומר לו. "אבל תזכור, עשרים דולר! והיהודים האלה שעומדים כאן הם עדים".

"יהודים", אני אומר, "אתם עדים שיש לי פה בבנק הזה שני שטרות של עשרה דולר כל אחד".

06

ואני הולך הביתה כשהפנקס בכיס.

נו, טוב, על שינה אין מה לדבר. כל הלילה חלמתי ששודדים התנפלו על הבנק ושדדו את הכול, עד הפרוטה האחרונה. במשך הלילה התעוררתי כמה פעמים וצעקתי גוואלט, וכשהאיר היום עליתי לחשמלית ונסעתי לבנק.

07

הבנק היה שלם. לא נשדד.

הרגשתי שאבן כבדה ירדה מעל חזי.

עמדתי ובחנתי את הבנק. הסתכלתי בחלונות ומיד הבחנתי שהסורגים דקים מדי ושצריך להחליף אותם.

אז עמדתי ככה, כשקופסת האוכל בידי, וחיכיתי שיבוא נשיא הבנק.

כשהנשיא בא, לקחתי אותו הצידה והסברתי לו שהבנק זקוק לסורגים חדשים; ובכלל, אמרתי לו, המבנה נראה קצת רעוע. צריך לחזק ואולי אפילו לבנות מחדש. "שיש", אמרתי לו. "שיש זה הכי טוב והכי חזק שיש. שם לב, שיש". והנשיא אומר: "אולרייט, תודה על העצה".

08

ואני אומר: "אז למען השם, זכור, בניין חדש משיש וסורגים חדשים. וגם לבטח צריך" … "תראה", אני אומר לו. "באתי במיוחד מברונזוויל כי חלמתי שהייתה כאן בבנק שלנו גנבה…"

עזבתי אותו ורצתי לעבודה.

בערב, לפני שחזרתי הביתה, אמרתי לעצמי: "כדאי לעבור ולראות מה קורה שם בבנק. לך דע, הרי אנחנו באמריקה…"

איך שאני מגיע אני רואה יהודי יוצא מהבנק ומתחיל לרוץ.

09

אז אני מתחיל לצעוק גוואלט ורץ אחריו. רצתי ורצתי עד שאיזה שוטר עצר אותו. ומה אתם חושבים התברר? היהודי הוא פקיד בבנק והוא רץ לאוטו שלו כי אשתו עומדת ללדת בת.

התביישתי וחזרתי הביתה.

אבל גם בלילה הזה לא הצלחתי לישון. כל הלילה דמיינתי איך הבחורצ'יק החצוף, זה שנתן לי את הפנקס, מחזיק בידו חבילה עם כסף ורץ, ואני אחריו… שוב צעקתי כמה פעמים "גוואלט" מתוך שינה ונפנפתי את הידיים והרגליים וכמעט חנקתי את התינוק שלנו.

למחרת השכם בבוקר ניגשתי לא., שהוא בן עיר שלי, והוא גר במקרה על יד הבנק ממש ממול. הבטחתי לו שלושים אחוז מההפסד כדי שישמור על הבנק ולא יסיר את עיניו ממנו. "אתה, שמור", אמרתי לו. "שב ושמור ואל תגרע עין מהבנק", אני אומר, "ואלוהים יעזור לי, ויעברו השבועיים האלה ואצליח להוציא מהם את העשרים דולר ואחר כך שישרפו. אני לא אדרוך אף פעם בבנק הזה!"

10

בינתיים עוברים עוד יומיים, ואני קורא בעיתונים שבאיזה בנק בברונקס היה שוד. אז אני רץ לנשיא של הבנק שלי ואומר לו:

"צרה צרורה, אה.."

והוא: "מה קרה?"

ואני אומר: "גונבים! לא ראית בעיתון?"

והוא: "אצלי לא יגנבו, הבנק שלי מבוטח".

11

ואני אומר: "ומה תעשה למשל אם הקופאי הצעיר שלך יחטוף את הכסף ויברח?"

והוא אומר: "מיסטר, אתה לא יודע מה אתה שח".

ואני אומר: "נו, מילא, שיהיה. אני לא יודע מה אני שח… לא משנה. אבל מה עם הסורגים, התקנת את הסורגים?"

והוא אומר: "לא"

ואני אומר: "ואת המבנה חיזקת?"

והוא אומר: "פליז, תפסיק לקשקש".

ואני אומר: "אז אם לא התקנת סורגים חדשים ולא חיזקת את הבניין ואת הקופאי הנאה שלך לא סילקת, אז תביא לי בבקשה את הכסף.

והוא: "אתה צריך לחכות עד שיעברו שבועיים".

"טוב", אני אומר, "אני אחכה. אבל אתה יודע איפה אני אחכה? פה! לפני הפתח של הבנק. אני לא פראייר ואתה תאכל אצלי דרעק, גרוש לא תרוויח ממני. אני אשמור כאן וגם א. בן עירי, שגר כאן ממול, ולא אזוז אפילו שהילדים שלי יישארו בלי אבא.. ואפילו שהעולם יתהפך.. כזה אני.. אני לא אזוז אפילו בקור הגדול. נראה אותך עושה לי משהו…!"

והנשיא אומר: "אתה איש מוזר. בוא ניכנס לבנק ואתן הוראה שיתנו לך את העשרים דולר שלך".

אז אני אומר: "לא, לא, אני מכיר את הקונצים שלך. דווקא בגלל שאתה רוצה להחזיר אני לא רוצה שתחזיר. אתה לא תוכל להכריח אותי.."

12

"טוב", הוא אומר, "אז אל תוציא.."

אני אומר לו: "אתה לא תגיד לי 'אל תוציא'. אם ארצה אני ועוד איך אוציא!"

הוא אומר: "טוב, אז לך לשלום ותפסיק לנדנד".

"טוב", אני אומר, "אני הולך אבל אעמוד בחוץ ואשמור על הכסף שלי ודמי ודם יתומי על ראשכם! אתה שודד, זה מה שאתה.. הכיסא החשמלי טוב מדי בשבילך… פושט עור… רוצח… גוואלט!!!"

ואני מתחיל לצעוק בכל הכוח.

הסוף היה שהחזירו לי את העשרים דולר וכשחזרתי הביתה גנבו לי אותם מהכיס.

ומאז (כך סיים היהודי שסיפר לי את המעשה הזה), נשבעתי שכף רגלי לא תדרוך בשום בנק, שודדים יושבים שם, כייסים, גנבים.. שיישרפו..

13

 

מדי פעם אני מביא כאן סיפורים שאני אוהב, ובעיקר כאלה שאני רוצה לאייר אבל אין סיכוי שאיזה מו"ל יבקש ממני.

בקרוב אביא עוד סיפורים של נאדיר.

14

7 תגובות בנושא “הפיקדון הראשון שלי – משה נאדיר

  1. שוין, הרי היה היה המערכון "חיסכו ואימצו " של הגשש החיוור
    (זוכרים ?: מינהר, מינהרה, כל מיני תכניות …)
    אותן בעיות, אותן טענות.
    מועדים לשמחה,
    ישראל שֶׁק (איסי)

    Liked by 2 אנשים

  2. היו היו זמנים ולא ישובו עוד
    היום הבנק היה נוטל עמלה על ההפקדה, ועוד עמלת שורה בחשבון ועוד קנס על הוצאה לפני הזמן הקצוב. אבל היה מזכה בריבית שנתית של רבע אחוז מחולקת בתקופת ההפקדה
    .

    אהבתי

  3. (שאלו פעם את מוישה נאדיר מה הוא היה רוצה יותר מכל:
    ענה: שיעמדו סביבי המון בחורות יפות ויקראו בשמי!
    ( "נא דיר" ביידיש= "הא לך)

    Liked by 1 person

  4. למרות שהם שונים, הסיפור של נאדיר מזכיר לי את "הדולר האבוד שלי" של סטפן ליקוק. אולי בגלל הדאגה לכמה פרוטות שיצאה מכל פרופורצייה.
    הסיפור נחמד מאד. האיורים לעומת זאת, נהדרים. גם הצבעוניות המעולה וגם האופן בו שילבת שחור שמצד אחד הוא חזק כאן כמו צבע (כלומר הוא לא מייצג העדר צבע) ומצד שני נראה כחלק מאיור שחור-לבן, וכך מעצים את הצבעוניות עוד יותר. כל הכבוד

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.