דוקטור י'קיל, מר הייד ומר צ'צ'יק

בעיני, עיניים של שופט חובב, רוברט לואיס סטיבנסון כתב את סיפורי ההרפתקאות הטובים ביותר שנכתבו אי פעם.

היהלום של הרג'ה מחכה אצלי על המדף שאכין ממנו ספר מאויר ומוער (אני מניח שזה לא יקרה).

הביתן על הדשא הוא אחד הסיפורים המופלאים. נכבשתי באווירה המיוחדת שלו עוד כשהייתי ילד, ועד היום הוא מהלך עלי קסם.

וכמובן המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, סיפור פורץ דרך במה שאוהבים לכנות "הספרות הגותית".

01

אבל דווקא גאונותו של הסיפור הזה היא זאת שמונעת מרבים לחזור ולקרוא בו.

המצב שבו אדם אחד הופך לשניים היה אמור להיות ההפתעה הענקית של הסיפור, ובגלל המבנה המתוחכם של הסיפור זה מתגלה רק לקראת הסוף, אבל דווקא העובדה הזאת ידועה לכולם, כולל למי שמעולם לא קרא את הסיפור.

בסיפורים האחרים שלו כמו אלה שהזכרתי לעיל, או במועדון המתאבדים הנפלא, שהוא מין אלף לילה ולילה מודרני, יש מתח עלילתי שלא מתפרק בגלל יסוד מפתיע אחר, כמו בד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.

בעיה דומה אני מזהה בעוד ספר שאני אוהב מאוד, ספר שנכתב 11 שנה אחרי דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד, ושלוש שנים לאחר שסטיבנסון כבר מת. כוונתי ל"הרואה ואינו נראה" של ה.ג'. וולס, שבקרוב אכתוב עליו כאן רשומה נפרדת. אגב, גם הספר הזה יצא לראשונה בעברית בהוצאת צ'צ'יק.

ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד תורגם כמה פעמים לעברית, כולל התרגום המצוין של עטרה אופק, שהבעיה היחידה (כמי שמכיר את לונדון) שיש לי עם הכותר הזה היא העטיפה:

02

משתי הדירות שמוזכרות בספר, האחת במרילבון והשנייה בסוהו, אין שום סיכוי לראות את הביג בן. (אפשר לקרוא לכך הבנאליות העצובה של העיצוב הרדוד). ההקפדה כאן משמעותית משום שמיקומן של שתי הדירות הוא סמלי מאוד – כל אחת מהן מסמלת את אחד הצדדים של העיר, בדיוק כמו החלוקה של הפרסונות.

ברשומה הזאת, שבה אתייחס בעיקר לטיפול שזכה הסיפור מידי מאיירים שונים, אתייחס גם לתרגום הספר שקראתי בילדותי:

03

הוא יצא בהוצאת יהושע צ'צ'יק ובתרגומו, עוד לפני קום המדינה.

כאן כדאי להזכיר למי שמתעניין בתולדות המו"לות בארץ, שהוצאת מצפה (שלימים שיתפה פעולה עם הוצאת שטיבל הזכורה לטוב), ונוסדה בשנת 1925 בארץ ישראל, הוקמה על ידי שלושה מו"לים חשובים: צ'צ'יק, נוימן ושרברק.

לימים, כאשר מצפה התפרקה, הקים כל אחד מהשותפים הוצאת ספרים נפרדת, וכל אחת מהשלוש הביאו לנו הקוראים הרבה ספרים והרבה נחת.

התרגום הזה של צ'צ'יק משנת 1928 הוא לשמחתי קריא עד היום.

וכמובן עניין השם: י'קיל (!) וזה מוזר בעיני, כי בהקדמה (שלא צ'צ'יק כתב) יש הערה: "י'קיל יש לקרוא דז'קיל".

אז אם יש לקרוא כך למה לא לכתוב את זה כך?

מאמרים, ואפילו ספרים רבים, נכתבו על הפיצול בין שתי הפרסונות, רשימות שבהן מוזכרים שמות כמו דארווין, יונג ופרויד, שכמובן מבליטים את העובדה שג'קיל הוא הטוב והייד הוא כמובן תמצית הרוע.

03a

אני לא מתייחס בדרך כלל לפרשנות פסיכולוגית בספרות, וגם במקרה זה אין לי מה להוסיף, אבל למי שמתכוון לקרוא שוב את הנובלה הנפלאה הזאת, כדאי להדגיש שהייד הוא אמנם תמצית הרוע ואין כמו הכישרון החד פעמי של סטיבנסון שמפליא להראות את זה במילים. אבל ג'קיל הוא לא רק "טוב", יש בו את שני הצדדים, הטוב והרע, והשינוי שחל בעקבות השיקוי לקחת אותו לצד הרע (ולא לטוב), וזאת גם הסיבה שהסיום הוא טרגי, שכן (וזהירות, כי זה הולך להיות ספוילר נוסף…) הרע בסופו של דבר הוא זה שנשאר.

רק בשנת 2000 נתגלה מכתב שנשלח למשורר בשם ויליאם הנלי.

04
ויליאם הנלי

הנלי, שהיה קטוע רגל, היה ידיד קרוב של סטיבנסון ושימש מודל לדמות של לונג ג'ון סילבר בספר אי המטמון.

המכתב נכתב על ידי פאני, אשתו של סטיבנסון, ובו כתבה שלואיס בעלה כתב איזו שטות שהופיעה לו בחלום ולכן היא החליטה לשרוף את כתב היד.

05
פאני סטיבנסון

פאני חשבה שהסיפור הוא לא לכבודו, מה גם שסטיבנסון ייעד אותו להוצאת Shilling Shocker, שהוציאה ספרי מתח זולים, ולפאני זה לא נראה מספיק מכובד.

עד למציאת המכתב של פאני, היה נהוג לחשוב שסטיבנסון עצמו הוא ששרף את כתב היד הראשון. ההמשך היה כבר ידוע – סטיבנסון, שהיה כבר די חולה, ישב במשך שישה ימים וכתב את הסיפור מחדש.

אגב, ישנה טענה שאת הסיפור הראשון, זה שנשרף, הוא כתב בשלושה ימים, ולדעת רבים יש פה איזה שיא, שכן לפי החישוב הוא כתב כ-10,000 מילים ביום. לשם השוואה, סטיבן קינג, סופר פורה ביותר בן זמננו שכותב במחשב, מצליח לדבריו לכתוב 1000 מילים ביום.

למרות שמאיירים רבים עד היום נמשכים לספר הזה, ולמרות שהוא יצא גם כרומן גרפי בכמה וכמה כותרים שונים, אין לספר הזה איורים קלאסיים שמשויכים אליו באופן אוטומטי.

בשנת 1930 יצאה מהדורה שנחשבת למהדורה המאוירת הקלאסית, ולכן גם החשובה ביותר. המאייר הוא סידני ג'ורג' הולם בימן – כאן בצילום עם כמה ילדים:

06

בחרתי לפתוח בו כי הוא עצמו נכנס מצוין לעולם הזה של פיצול האישיות. הנה העטיפה שעשה לספר:

07

והנה שלושה איורים שלו לספר:

08

09

10

לצד האיורים המפחידים האלה, בימן היה ידוע גם כמחבר וממציא של ה-Toyland, ספרים שהצליחו מאוד עד שהפכו לסרטוני בובות, ששודרו ב-BBC כבר בשנת 1929 בתור סדרת הבובות הראשונה בטלוויזיה.

11

12

13

הספרים האלה של בימן בישרו את בואם של ספרי אניד בלייטון.

ומי שרוצה לראות, חפשו ביו-טיוב.

נו? אז לא נראה לכם שגם לבימן היה פיצול אישיות?

את הספר הבא שאני מביא, עשו יחד שני מאיירים – אנדז'י קלימובסקי ודאנושה שג'בה, זוג מאיירים ומעצבים ממוצא פולני, שנולדו בלונדון והיום חיים ויוצרים בפולין (על תעתיק השמות שלהם בעברית התייעצתי עם אלונה פרנקל. תודה אלונה).

הנה הזוג:

14

בשנת 2009 הם הוציאו רומן גראפי על בסיס ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד:

15

האיורים נעשו בעבודת עיפרון מקצועית, אם כי לדעתי קצת בנאלית ונשענת על האווירה שהכרנו מהמון איורים קודמים.

16

17

18

למי שמתעניין, הזוג הזה עשה בין השאר רומן גראפי גם מהספר האמן ומרגריטה:

19

בשנת 2015 הכין קלימובסקי איורים לעטיפות לכל הספרים של פ.ג'. וודהאוז (!) בהוצאת "אוברלוק פרס" האמריקאית (עם הסמל של הפיל המכונף). זה היה מבצע שכמעט לא היה דומה לו. לא יכולתי אלא לקנא במבצע הזה. אני לא בטוח שמדובר בפסגת האיור, אבל אי אפשר היה שלא להיעצר ליד הדוכן בו הוצגו כל הספרים (מעל 90). הנה כמה מהם:

20

ואם לא נשמעתי מתלהב מספיק מהספר של הזוג הפולני, אז על היוצר הבא אני ממליץ בחום.

מדובר בצייר קומיקס איטלקי מצוין בשם לורנצו מאטוטי , יוצר מקורי בעל יכולות מגוונות להפליא.

21

הנה העטיפה שעשה לד"ר ג'קיל ומיסטר הייד:

22

והנה כמה איורים מתוכו:

23

24

25

כדי להמחיש את היכולת המגוונת שלו, הנה למשל איורים מספר הגראפי שעשה בעקבות האקלברי פין:

26

27

אני ממליץ מאוד להיכנס ביו-טיוב לסרטונים על מאטוטי.

והמאייר האחרון שאביא כאן הוא מרווין פיק שקוראי הבלוג שלי יודעים כמה אני מעריך אותו.

28

אוהבי הפנטזיה מכירים אותו בזכות טיטוס גרואן וגורמאנגאסט.

פיק היה מאייר מקורי ויוצא דופן בנוף האיור האנגלי, ולכן גם האיורים שלו לד"ר ג'קיל ומיסטר הייד אין בהם את ה"פוג" הלונדוני שאפיין כמעט את כל המאיירים האחרים.

זאת העטיפה לספר שאייר פיק:

29

והנה כמה איורים:

30

31

32

פיק הכין מדי פעם איורים לספרים שאהב, שלא תמיד ראו אור כספרים מאוירים. בהשראתו גם אני עושה זאת ומעלה כאן מדי פעם איורים שאני מכין לספרים או לסיפורים מבלי שיש סיכוי שיראו אור בדפוס.

פיק אהב מאוד את סטיבנסון, ואחד הספרים הידועים שלו שאייר הוא אי המטמון. בעיני זהו אחד ההישגים הגדולים של האיור במאה ה-20.

אני מנצל את ההזדמנות להראות לכם שמונה איורים מהספר הזה, שלדעתי (וכבר כתבתי את זה בעבר) ניתן ללמוד מהם הרבה על מה שאפשר לכנות מינימליזם באיור (הכוונה למינימליזם מושגי ולאו דווקא למינימליזם בביצוע):

33

34

35

36

37

38

39

40

היום יש למרווין פיק, מלבד דני קרמן, מעריצים רבים באנגליה ולכן מחירי הספרים שלו גבוהים במיוחד.

וכמו תמיד חשוב לי לציין שאין הכוונה ברשומה הזאת לפרוש יריעה רחבה על ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, ובוודאי לא על סטיבנסון וגם לא על המאיירים שהוזכרו כאן.

סטיבנסון הוא אחד הסופרים בתקופתו שדמותו – עם השפם האופייני – הונצחה יותר מכל סופר אחר בציור, בצילום ובפיסול.

אני אוהב את הפסל הזה של סטיבנסון כילד, שנמצא באדינבורו:

41

 

11 תגובות בנושא “דוקטור י'קיל, מר הייד ומר צ'צ'יק

  1. תודה. נהניתי.
    אגב, מדוע מיסטר הייד מאויר תמיד כאדם מפלצתי, מכוער, חייתי, ואילו ד"ר ג'קי כאדם נורמטיבי? האם לא הגיע הזמן לשנות את הקלישאה הזו – שהרע הוא מכוער והטוב הוא יפה?

    אהבתי

  2. ששה סרטים על פי דר דזקיל ומר הייד נעשו והראשון בהם בשנת 1920
    מענין לראות את הכרזות לסרט
    הם אצלי אבל אינני יכול לשלוח לך .

    אהבתי

  3. אי המטמון
    יו הו הו ובקבוק של רום.
    לא ידעתי אז, בגיל 12 בערך, לא מה זה רום ובטח שלא מה זה יו הו הו ,אבל הספר הזה הילך עלי קסם. היום אני לא יודעת מה זה "הילך על מישהו קסם"
    תודה כרגיל. איורים נפלאים, והאיטלקי גם שמאלי וגם בעל זקן. בגלל זה הוא מוצא חן בעיניך.
    שנה טובה!

    אהבתי

  4. מעניין ותודה דני. אריה גוס הנ"ל שואל שאלה חשובה בעיני. בעידן של תקינות חברתית איך יכול מאייר להפריד בין אופיו ומראהו של הגיבור. או יותר מכך, האם המאייר יכול להפוך את הדמויות שהרע יראה טוב והטוב יראה רע?

    אהבתי

  5. קראתי את אח התרגומים ואני לא זוכר שהתלהבתי במיוחד… אולי בגלל שכמו כולם הכרתי את הסיפור. את אי המטצון אהבתי יותר ואני זוכר שהקראתי אותו לילדים כשהיו קטנים וגם הם אהבו.
    יופי של איורים הצגת לנו. תודה!

    אהבתי

  6. דני, תודה על שאתה מחכים אותנו בחן ובהומור. הנה שתי הערות: הבעיה של ד"ר גייקיל ומיסטר הייד נחשבת בספרות המקצועית לתסמונת ריבוי אישיויות ( ולא פיצול אישיות שמיוחס לתסמונת הסכיזואידית).
    מאחר שרוברט לואיס סטיבנסון היה שופט, קל לי להבין איפה נתקל בשני השמות גייקיל והייד. בסיור רגלי של מערכת המשפט בלונדון יש טיול מודרך שלוקח אותך לבית האוכל שבו מתכנסים אנשי משפט ומקום מושבם באולם נקבע לפי מעמדם בעולם המשפט, מספסלי העץ הפשוטים ועד לכוכסאות המגולפות ומרופדות. האולם ספון עץ אלון עתיק וכהה, ועשוי ריבועים ריבועים, ובכל ריבוע מונצח שמו של מישהו חשוב בעולם המשפט הלונדוני בימים רחוקים. שם הפנה המדריך את תשומת ליבי לריבוע אחד עם השם ד"ר ג'ייקל, וריבוע אחר עם השם מיסטר הייד. אין ספק שהשופט/סופר סטיבנסון בילה באולם היוקרתי ומשם ככל הנראה שלה את שני השמות לספרו. לפחות כך מספר המדריך של הwalk הזה.

    אהבתי

  7. כיוון שאני לא מבקרת ספרות ולא מחויבת לאוביקטיביות, אם יש דבר כזה, אני יכולה לאהוב או לא לאהוב ספר בלי קשר לאיכותו הספרותית. קראתי את הספר כשהייתי ילדה, וזו היתה חוויה מזעזעת. הוא עורר בי כזו אימה שיותר לא רציתי לחזור אליו. גם האיורים שאתה מביא מעוררים את תחושת הזוועה של אז. טוב שהבאת גם איורים שונים של אותם מאיירים. זה מכניס את העניין לפרופורציה ומרכך את המתח והסלידה.
    יש סופרים שזכו בכשרון מיוחד לעורר אימה. כמו סטיבן קינג, גם סטיבנסון ניחן בכשרון כזה. די היה לי בעבר לקרוא כמה עמודים באי המטמון (הנהדר. שאליו חזרתי שוב ושוב), כדי שהלב יתחיל לדפוק כמטורף בזמן שאני מקשיבה, ביחד עם ג'ים, לצעדי האיש בעל רגל העץ הולכים ומתקרבים לפונדק..
    דרך אגב, אצלנו בספרייה (תומר – שים לב), נערכת לפעמים מכירת ספרים (לא כל כך ברור למה. אולי אין להם ביקוש). אתמול שמחתי למצוא שם את "סיפורים מים הדרום" של סטיבנסון, את "האי הירוק, המקרר ואני" של טוני הוקס שהתערב כי יוכל להקיף את אירלנד בחודש ימים בטרמפים עם מקרר ואיך הוא עשה את זה, ואת "הזדמנות אחרונה לראות" של דגלס אדמס (מדריך הטרמפיסט לגלקסייה)על מסעות טבע שערך בעולם בעקבות בעלי-חיים נכחדים. על גב העטיפה כתוב שזה היה האהוב עליו מכל ספריו. כל השלושה במצב חדש, עלו 30 ש"ח.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.