אנדרה מורואה – והאם כדאי לילדים לעשות מה שבא להם?

למרות שמילדותי אהבתי את הסופרים הצ'כים, את האהבה שלי לפראג הנחילו לי דווקא שני סופרים שאינם צ'כים. האחד הוא איטלקי ששמו אנג'לו מריה ריפלינו, שכתב את הספר המצוין פראג הקסומה , והשני הוא סאדאקת קארדי, בן לאב פקיסטני ואם פינית.

גם על פריז למדתי מהידענית המיוחדת תִרזה ואלואה (Thirza Vallois), שגם היא לא בדיוק צרפתיה.

כל זה נאמר כהקדמה לכך שמהסופר הצרפתי, אנדרה מורואה, העומד במרכז הרשומה הזאת, למדתי הרבה על האנגלים.

בארץ יצאו כמה ספרים של מורואה.

יש מי שזוכר את אקלימים, הרומן במכתבים שהשפיע על חיינו כנערים. יש מי שאוהב את מורואה בזכות המשמנאים והמרזנאים, שבתרגום חדש נקרא השמנפּופים והחדחוטים – יופי של שם, אלא שמסיבות שונות ובעיקר נוסטלגיות לא כל כך תפס.

גם אני אהבתי את אקלימים ואת המשמנאים אבל החלק במורואה שאליו אני מתחבר הוא מורואה האנגלופיל.

לא תמצאו הרבה צרפתים אנגלופילים, ועוד פחות כאלה שהפגינו את זה בכתיבה.

הביוגרפיות שכתב מורואה על שלי, על ביירון ועל דיזראלי הם ספרי קריאה מרתקים (אגב, שלושתם תורגמו בעבר לעברית וכדאי לתרגם אותם מחדש), וגם אם תמצאו בהם טעויות היסטוריות מעטות, כמעט שאין דומה להם.

גם הספר ההיסטורי שכתב מורואה דברי ימי אנגליה (שתורגם לעברית ויצא בהוצאת מסדה הברוכה) הוא עדיין הספר הטוב ביותר מסוגו, ואפילו התרגום של לאה וייץ-כהן עדיין קריא.

אנדרה מורואה נולד כיהודי בשם אמיל הרצוג.

01

הוא לא הדגיש מעולם את יהדותו, וכשהנאצים כבשו את צרפת הוא אפילו צידד בממשלת וישי (מה שהיום קצת מוצנע). אבל בסופו של דבר הוא נזכר שהוא יהודי וברח לארצות הברית, שם החליף את דעותיו ופרסם מאמרים אנטי-נאצים.

העניין שגילה בבריטים, ובעיקר באופי האנגלי, התחיל במלחמת העולם הראשונה כשהיה קצין קשר ומתורגמן בין יחידות צרפתיות ליחידה סקוטית. כשנשאל איך התחילה החיבה הזאת לבריטים, הוא אמר: "אני הייתי ביישן והם שתקנים".

נראה לי שבקרוב אקדיש רשומה מיוחדת לאנדרה מורואה והבריטים, אבל הפעם אני מבקש לדבר על מורואה סופר הילדים, ובעיקר על הספר שבעברית משום מה הוחלט לקרוא לו כרם הקסמים.

02

אך לפני כן, אי אפשר בלי "המשמנאים".

תרגום חדש ומצוין של עידו בסוק יצא בשנת 2007 בהוצאת מטר, ובספר הזה נכלל גם התרגום הישן של יעקובוביץ משנת 1944. אם אני לא טועה זה המקרה היחיד מסוגו, שבו רואה אור ספר ילדים בשני תרגומים. זה מראה, אגב, שהמו"לים מלכתחילה לא חשבו שילדים יקנו את הספר, והוא נועד למבוגרים שאהבו את הספר בילדותם.

אחד היתרונות של המבצע המשמח הזה, הוא שהיה אפשר להביא במהדורה החדשה את כל האיורים של ז'אן ברולה, ובצבע (במהדורה השנייה, בהוצאת יזרעאל, הובאו רק חלק מהאיורים בשחור-לבן, ושם המאייר לא הוזכר. טוב, את מי זה מעניין…)

הנה השוואה בין איור בשחור-לבן במהדורה הישנה לאיור בצבע:

03

05

07

וזה המקום להזכיר את ז'אן ברולה, המאייר הנפלא שבספר שקראנו בילדותנו לא הרשים אותנו כל כך.

09

מבחינתי ברולה הוא הוולטר טרייר הצרפתי, למרות שהיה צעיר מטרייר ב-12 שנים. על כמה מהאיורים שלו טרייר היה יכול לחתום בקלות.

11

11a

10

כמו טרייר, גם ברולה היה חצי יהודי, ובתקופה מסוימת היה קריקטוריסט לוחם. הוא היה חבר במחתרת הצרפתית במלחמת העולם השנייה, ואז אימץ את שמו הספרותי, ורקוֹר.

היום הוא מוכר בעולם יותר כסופר מאשר כמאייר (בעברית יצא לאור הרומן שלו שתיקת הים בספרית הפועלים. שתיקת הים הפך גם לסרט מעניין, ומי שמתעניין ימצא פרטים באינטרנט). אחד הספרים שכתב הוא 21 דרכים להתאבד (בצרפתית זה נשמע יותר אכזרי, משהו כמו "21 צורות של מוות איום").

12

הנה הצעה אחת למשל:

13

פרט לאיורים המצוינים שלו ב"משמנאים" הוא אייר ספרים רבים נוספים, ביניהם העורב של אדגר אלן פו וסיפורים של רודיארד קיפלינג.

הנה כמה איורים של ברולה שבחרתי על פי טעמי:

14

16

15

אם תגיעו יום אחד לגשר האמנויות על נהר הסן בפריז, תוכלו לראות לוח זיכרון לזכרו במקום שבו היו נפגשים חברי המחתרת.

מי שמכיר את המשמנאים והמרזנאים ואת כתביו של מורואה בכלל, יודע שיכולת הכתיבה הנפלאה שלו נפגעת מעט בגלל עודף דידקטיקה או דגשים על מסרים. וזה כמובן בולט מאוד בספרי הילדים שכתב.

וזה מה שמביא אותי לספר שהוא מרכז הרשומה הזאת. בצרפתית הוא נקרא "ארץ שלושים ושש אלף המשאלות".

17

בעברית זה היה כנראה מסורבל להם מדי, ובתרגומו של משה בן-אליעזר בהוצאת יזרעאל משנת 1956 הוא נקרא כרם הקסמים.

משה בן-אליעזר המתרגם היה דמות משמעותית במה שמכנים ספרות הילדים העברית. הוא ערך כתב עת ומוספים לילדים, היה חבר מערכת "הארץ", כתב המון סיפורים לילדים שעיבד מכל מיני מקורות ובכמות התרגומים שעשה כמעט שאין לו מתחרים.

בן-אליעזר, שידע עברית היטב, ידע מה שגם אנחנו ידענו, שבעברית כרם זה לא רק מטע של גפנים אלא גן בכלל, ולכן התעקש לקרוא לספר כרם הקסמים. יותר מפעם אחת הבעתי את דעתי שאם הסופר וההוצאה המקורית מסכימים שהמתרגם יתעלל בספר, אז מבחינה חוקית זה בסדר. אבל לטובת הקוראים – ויש גם כאלה – מן הראוי לא לכתוב תרגום, אלא "מעובד" או "על פי".

גם שמות הילדים כמובן גוירו כהלכה. הגיבורה היא מיכל, שיש לה שני אחים – גדעון וזֵיתָן (מאיפה הוא הביא את זֵיתָן; מעניין מה השם בצרפתית). מיכל היא מאוד משועממת מהחיים, שהם כמו שאנחנו יודעים מלאי מטלות ומחויבויות. הנה קטע:

18

ולכן אחרי כמה הרפתקאות, שלפעמים מזכירות את "אליס" של לואיס קרול, היא מגיעה ל"כרם הקסמים", זאת הארץ שבה אתה עושה ממש מה שבא לך, ויש לך שרביט שבעזרתו קורה מה שאתה רוצה.

בהתחלה, מספר לנו מורואה, הילדים נורא נהנים ב"כרם". אבל לקראת הסוף מתברר שאם כל אחד מאיתנו עושה מה שבא לו, זה לא ממש מתכון לחיים בריאים. כי מיכל וחבריה עשו להם בעזרת שרביט הקסמים מסיבה נפלאה, אבל אז דיירת אחרת של הכרם, שבן-אליעזר קורא לה כָּזְבִי, מחרבת להם את הכול עם השרביט שלה. כששואלים אותה למה היא חירבה הכול, משיבה כזבי בפשטות: "כי כך חפצתי", או "לכם יש רשות לחפוץ ולי יש רשות לחפוץ". כך מיכל מבינה, וגם אנחנו הקוראים מבינים, שהכי טוב בבית עם כל החוקים והמטלות, ולוותר על היכולת לקסום קסמים ולעשות מה שבא לנו.

אז אחרי שמורואה לימד אותנו ב"משמשנאים" שמלחמות זה לא טוב, כעת אנחנו יודעים איזה מזל שלחברה שלנו יש חוקים ותקנות, ולא כל אחד עושה מה שבא לו או מה שהוא חפץ.

כשהספר יצא ב 1956, כל מו"ל עשה מה שבא לו. להוצאת יזרעאל למשל לא בא לכתוב מי המאייר של הספר.

בניגוד לאיורים הנפלאים של ברולה ב"משמנאים", כאן שובצו איורים טיפשיים במיוחד, אם כי לא חסרי חן, ברוח האר-נובו. האיורים המקוריים הם של מישהו בשם א. סגור (A. Segur), אלא שבמקור הם נעשו בצבעי מים; ובתרגום העברי מישהו עבר על הקווים בשחור. הנה שלוש השוואות של המקור עם מה שאנחנו, ילדי ישראל, קיבלנו:

19

21

23

האיורים בספר העברי, שיצא ב 1944, מלווים כמנהג הימים ההם בשורת טקסט, וזה בגלל שלא תמיד היה אפשר להדפיס את האיורים ליד הטקסט המתאים.

בעתיד אכתוב עוד על מורואה.

הנה דיוקן שלו שצויר על ידי ז'אק אמיל בלאנש:

25

 

 

11 תגובות בנושא “אנדרה מורואה – והאם כדאי לילדים לעשות מה שבא להם?

  1. לא להאמין, אם לא לא היית נוקב בשם הביוגרפיות של ביירון ודיזראלי לא הייתי זוכר – לא רק שפעם קראתי אותם, אלא אפילו שקיבלתי אותם כמתנה ליום הולדת עם הקדשות, כלומר בלי זכות החלפה או העברה במו בונבוניירות. גם את דברי ימי אנגליה קיבלתי מתנה לבר מצווה (עם הקדשה)אבל אפילו לא פתחתי כי שנאתי הסטוריה. היה לי מורה מיובש כמו הנגב שעלה אתנו מבית הספר היסודי לתיכון והקפיד להקדיש את שעורי ההסטוריה לשינון של שמות ותאריכים.

    אהבתי

  2. קיבלתי לבת מצווה את "דברי ימי צרפת" ו "דברי ימי אנגליה" ונראה לי שזו הסיבה שאני מורה להיסטוריה,מקווה שלא מיובשת כמו הנגב למרות ש 11 הנקודות בנגב דוקא מופיעות בתכנית הלימודים אז להיות דומה לנגב יכול להיחשב " למידה משמעותית" ברוח שר החינוך.
    מה שמזכיר לי את הסיפור הנפלא של סאקי [שקראתי בזכותך ,דני אלא מה?] על שיטת "שארץ מטרקלום "ללימוד היסטוריה בצורה חווייתית, שכללה בעיקר ברדק והרס טוטאלי של חדרים,ריהוט וכלים,כהדגמה חיה של התמוטטות האימפריה הרומית ופלישת השבטים הונדאלים או משהו.
    תודה כמו תמיד על הרשימה , לא הכרתי את ברולה לפניה.

    אהבתי

  3. את המשמנאים והמרזנאים אני מאוד אוהב, אבל לא ידעתי הרבה על מורואה ועוד פחות מזה על המאייר.
    נהניתי לקרוא וללמוד!

    אהבתי

  4. מתגעגעת, בזכותך , לספרים מילדותי שנשכחו. האיורים נראו לי מוכרים ועלו באוב מגלגול קודם.
    שמחתי לדעת שיש צרפתי אחד שהוא אנגלופיל. ברבים מספרי הילדים באנגלית מוצאים תמיד איזכור מלגלג על הצרפתים ( frog legs), ונעים לראות שמורואה לא השיב להם כגמולם.
    תודה דני על הרחבת הדעת.

    Liked by 1 person

  5. דני

    כתבת:
    "הוא לא הדגיש מעולם את יהדותו, וכשהנאצים כבשו את צרפת הוא אפילו צידד בממשלת וישי (מה שהיום קצת מוצנע). אבל בסופו של דבר הוא נזכר שהוא יהודי וברח לארצות הברית, שם החליף את דעותיו ופרסם מאמרים אנטי-נאצים."

    האם יכול להיות שמורו לא שינה את דעותיו אלא שמידת הזהירות מנעה ממנו לחשוף אותן בצרפת?

    אהבתי

  6. שלום רב!
    הספר כרם הקסמים שקראתי בילדותי.הינו הספר האהוב עלי ביותר.כמובן שהשם זיתן שניתן לילד ששמו בצרפתית הינו
    Olivier.
    אנדרי מורואה כתב את הספר עבור שני ילדיו בתו Michelle
    ובנו Olivier.
    הלואי ומי שהוא מהמתרגמים של
    של ספרות צרפתית לעברית
    ייקח את האתגר ויתן לספר תרגום עכשיוי לטובת הילדים של היום וגם לנכדינו.
    ספר מקסים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.