הכובען המטורף, ואיך מציירים משוגע

בכל הזדמנות, בעיקר בהרצאות כשמדברים על דמיון, אני אומר שהכי קל זה לצייר דברים דמיוניים. שם אין שום צורך ב"דמיון יוצר". הרבה יותר קל לצייר חייזר ממאדים מאשר בנקאי בלגי.

אני רואה בעיני רוחי איך ירוסלאב האשק משפשף את ידיו בהנאה כשהוא כותב את הקטע הזה:

0102

(מתוך "החייל האמיץ שוויק", בתרגום של רות בונדי וחיים איזק).

הסצנה האחרונה בסדרת הציורים של הוגארת, סיפורו של הולל, מתרחשת בבית משוגעים. הנה הציור:

03

והנה תחריט שנעשה על פי הציור. שימו לב שהתחריט, מלבד העובדה שהוא תמונת ראי של הציור, הוא גם שונה מעט.

04

הוגארת, כמו האשק, נהנה מאוד לצייר את ה"משוגעים". הנה כמה פרטים:

פרט מעניין במיוחד הוא שתי הנשים המהודרות. אלו הן גבירות מחצר המלוכה. מה הן עושות בבית המשוגעים? הן פשוט באו להסתכל, מין בידור, ללכת ולראות משוגעים. זה היה מקובל.

05

יש פה שניים שהמדע שיגע אותם (סוג של אמירה כמובן). האחד הוא אסטרונום:

06

והמדען השני השתגע בניסיונות שלו לגלות את קו האורך:

07

יש פה חייט שהשתגע:

08

מוזיקאי עם ספר תווים על הראש:

09

והנה האיש שהשתגע מאהבה:

10

הוא היה מאוהב בזונה בטי קרלוס, שהייתה דמות מפורסמת בימיו של הוגארת. המסכן אפילו חרט את שמה על המעקה (לכם קשה לראות, אבל תצטרכו להאמין לי).

את הדת תוקף הוגארת באמצעות שתי דמויות.

אחת מהן היא הפאנאט הזה, שנראה סובל מאד בתפילה, כשמאחוריו שלושה קדושים:

11

ומהצד השני יש את המשוגע שחושב שהוא אפיפיור:

12

וכמובן, אחד שחושב שהוא מלך, שיושב עירום ואפילו משתין (אתם לא ממש רואים את זה).

13

על הקיר יש גם את "בריטניה" על חצי פני. ויש טוענים שהוגארת ניסה לרמוז משהו גם על השפיות של האומה הבריטית.

14

ולפני שאגיע לכובען המשוגע, אכיר לכם את סבאסטיאן אריקסון. את הציור הזה הוא צייר כשהיה בן 18:

15

אריקסון טוען שבציורים שלו הוא מצייר את מה שעובר לו בראש.

והגענו לכובען המשוגע.

האם הוא באמת משוגע? קרול (הסופר) לא כתב בשום מקום שהוא משוגע. שם הפרק נקרא אמנם "מסיבת תה מטורפת" אבל לא כתוב שהכובען משוגע.

היחיד שטוען שהכובען מטורף זה החתול הצ'שרי.

16

אבל אם להאמין לו אז גם הוא עצמו מטורף וגם אליס מטורפת, ובעצם כולנו מטורפים.

17

(התרגומים הם של עטרה אופק. תודה, עטרה).

אגב, כל הסיפור על מסיבת התה והכובען המשוגע לא מופיע בספר המקורי, שאותו נתן לואיס קרול לאליס לידל.

הפרק הזה הוא כנראה קצת מורכב בשביל הילדה. יש בו המון הרהורים פילוסופיים, בדיחות פרטיות והלצות לשוניות, ומי שרוצה פירוט, פנו לספר המוער שכתבה רינה ליטווין על פי מרטין גארדנר.

אז איך צייר טניאל את הכובען?

הנה, זה הכובען של טניאל:

18

חוקרי אליס טוענים שקרול שלח את טניאל לתיאופוליס קרטר, סוחר רהיטים תמהוני מאוקספורד, שכנראה נקרא "הכובען המטורף". קרטר היה דמות ידועה באוקספורד ותמיד חבש כובע צילינדר. הוא היה גם ממציא, וההמצאה הידועה שלו הייתה "מיטה מעוררת", שהייתה מטלטלת ומשליכה ארצה את הישן בשעה שהיה אמור להתעורר.

זה מסביר (כך סבורים החוקרים) את העיסוק בזמן וגם בשינה בפרק הזה.

מכיוון שטניאל היה קריקטוריסט פוליטי שצייר המון ציורים של ד'יזראלי, כמה מהחוקרים רואים דמיון בין הכובען לבין ד'יזראלי.

19

היזהרו מהכספית

המונח "משוגע כמו כובען" נכנס לשפה האנגלית עוד לפני "אליס", וזה קרה מאחר שבתהליך עיבוד הלבד לכובע היו משתמשים בכספית. חשיפה ממושכת לאדי כספית גורמת להרעלת כספית וזה גרם למה שכינו "רעד כובענים", ובשלבים מתקדמים גם לסימפטומים פסיכוטים.

הנה כרזה רוסית שמזהירה עובדים מאדי הכספית:

20

היסטוריונים אמריקאים טוענים שבוסטון קורבט סבל ממחלת נפש בגלל כספית. קורבט היה חייל שנשלח עם היחידה שלו לתפוס את ג'ון וילקס בות, האיש שרצח את אברהם לינקולן. המטרה הייתה לתפוש את בות בחיים, אבל קורבט, שהיה מטורף כספית – ואפילו סירס את עצמו בעזרת מספריים כדי לרסן את יצר המין שלו – ירה בבות למרות שלא היה צורך בכך.

במונח "כובען משוגע" משתמשים היום לתאר מנהלי חברות שמקבלים החלטות תמוהות ומסוכנות בלי לחשוב על התוצאות.

פרט לכובע, סימן ההיכר של הכובען של טניאל, אני מפנה את תשומת לבכם לפה הפעור. אני מניח שטניאל, שלא היה אשף ההבעות, חשב שלמטורף צריך להעניק פה פעור.

מאייר בשם א. ל. באולי שהיה מאבות הקיטש האדוארדיאני אייר הוצאה של "אליס" שהצליחה מאוד. גם הוא פתח לכובען את הפה, למרות שאין בו שום רמז אחר לשיגעון:

20A

פיטר ניואל, מאייר אמריקאי שאייר את אליס בשנת 1901, גם הוא השאיר את הפה פתוח, אבל העניק לו גם הבעה דאוגה:

21

אני אוהב מאוד את פיטר ניואל, למרות שלא כל המומחים לאיור מסכימים איתי. הראיתי כבר פעם באתר איך אליס שלו נראית כמו ילדה מאולפנה:

22

צ'רלס פולקארד היה קריקטוריסט וצייר קומיקס. הוא הכניס הרבה ממה שנראה לו כהומור לספר על אליס שצייר ב-1921, ובכלל אהב פיות פעורים.

23

הנה ככה לדעתו יש לצייר משוגע (כמובן עם פה פעור):

24

הספר "אליס" של המאיירת גווינד הדסון (שמתה ב-1935 כשהיתה בת 26) נחשב אצל האנגלים כאחד המוצלחים. אני קצת פחות נלהב, אבל הכובען שלה בהחלט נראה משוגע:

25

על ארתור רקהאם העליתי לא מזמן רשומה בהקשר ליצירותיו שעשה לווגנר. האיורים שלו לאליס נמכרים עד היום כמעט כמו אלה של טניאל. אני אוהב את הכובען שלו באיור הזה, בעיקר בגלל היד שלו:

26

גם מירה פרידמן – המאיירת המצוינת שאיירה את אליס בתרגומה של עטרה אופק בספריית הרפתקה – איירה את הכובען עם פה פעור בשלושת האיורים שבהם הוא מופיע:

27

מירה גם הושפעה מבלאנש מקמאנוס, שחבשה לכובען שלה שלושה כובעים:

28

הכובען שלה נראה לי כמו מטיף דתי.

מקמאנוס הייתה מאיירת אמריקאית, שחיה בין השנים 1869 – 1935 ונודעה בספרי המסעות הרבים שכתבה ואיירה עם בעלה. (מירה הוסיפה עוד כובע על השלושה של מקמאנוס).

גם המאייר הבא העניק לכובען שלו שלושה כובעים:

29

מדובר במאייר יוצא דופן באיכויותיו ושמו וילי פוגני (בקרוב אעלה יחד עם אבנר כץ רשומה על פוגני).

הספר אליס של צ'רלס רובינסון היה אחד המצליחים באנגליה. צ'ארלס, שהוא אחד מהאחים רובינסון, אמר לעצמו: "אם הוא משוגע, הכובען, אז הוא בטח חובש את הכובע הפוך".

30

רובינסון (1870 – 1937) נחשב לאחד מעמודי התווך של "תור הזהב של האיור האנגלי". הכובען שלו נראה יותר תמהוני מאשר מטורף.

מייבל לוסי אטוול (1879 – 1964) הייתה בזמנה חביבת הילדים באנגליה, משהו כמו היורשת של קייט גרינאווי. הכובען שלה נראה משוגע תמים, וגם הכובע שלו אחר.

31

כנגדה אני מעמיד את הכובען של ראלף סטדמן. אין שום סיכוי שמישהו יחשוב שהוא לא משוגע:

32

סטדמן משתעשע לרוחב כפולה בפרצוף שלו (האם הסמל של בריטניה הוא שחוסם לו את השפיות?)

33

כאן יש גם מקרה שבו הכובען מצויר ללא כובע! כנראה במאמץ להכניס את הנמנמן לקומקום, נפל לו הכובע.

34

מולו אני שם את הכובען של וולט דיסני:

35

למרווין פיק ייחדתי פעם רשומה. הוא נפלא האיש הזה. הנה הכובען שלו, שאצלו השיגעון מתבטא בעיקר בכובע.

36

פיטר בלייק, יליד 1932, נחשב לאחד החשובים באמני הפופ האנגלים. בתקופה מסוימת הוא הכין ציורים בצבעי מים לאליס. הנה הכובען שלו:

37

הלן אוקסנברי היא מאיירת וכותבת ספרי ילדים בת זמננו. בין השאר איירה גרסה של ציד הסנארק לילדים. הנה הכובען שלה:

38

אנדראה ד'אקינו היא מעצבת ומאיירת שהטכניקה האהובה עליה היא קולאז':

39

והנה הכובען בגרסה של המגזין MAD:

40

ואי אפשר בלי ג'וני דפ מהסרט של טים ברטון:

41

לסיום, באופן מאוד לא מפתיע, עוד כובען משוגע. וזה כדי לאשש את מה שאמר החתול הצ'שרי: כולנו משוגעים.

4243

5 תגובות בנושא “הכובען המטורף, ואיך מציירים משוגע

  1. נהניתי לקרוא, ויש לי כובען נוסף לרשימה: יש לי ספר (ירושה מסבתא) – Alice in Wonderland שהודפס כנראה בשנת 1908. יש בו כעשרה איורים, אך שם המאייר לא מוזכר. התמונות חתומות: K.M.R, ובחיפוש שערכתי לפני כמה שנים הגעתי אל השם K.M. Roberts, אך אינני יודעת יותר מזה.
    סרקתי את איור מסיבת התה מהספר – הכובען נמצא בקצה התמונה, למעלה מימין:
    https://photos.app.goo.gl/VDXTzRUv97o71xdy7

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.