על בּן שָׁאן ואיך לצייר אף

יותר מכל מושג אחר באמנות הפלסטית, ה"ריאליזם" מקבל צורות שונות בארצות שונות ובתקופות שונות. לפעמים נדמה כי רק מתוך עצלות מחשבתית לא העניקו שמות שונים לכל מיני סוגים של "ריאליזם".

ל"ריאליזם" של בן שאן הייתה נוכחות חזקה מאוד אבל היא לא דמתה לריאליזם הסוציאליסטי המוכר, למרות שבן שאן היה סוציאליסט במאה אחוז.

המפגש הראשון שלי עם עבודותיו של בן שאן היה כאשר היינו נערים, "סטודנטים" בבצלאל ולמדנו שיש סוגים שונים של קו. המילים "קו רגיש" תקועות עד היום בראש הזקן שלנו. כשהיינו תלמידים, מילים שנועדו לתאר קו שנעשה ברגישות לא מודעת, תיארו ברוב המקרים ניסיון מגוחך לייצר רגישות מלאכותית; וכך, שנים רבות לפני שגיליתי את המקום והערך האמיתי של בן שאן, למדנו ממנו איך להשתמש ב"קו תפור". ה"קו התפור" של בן שאן הוא ממש לא קו רגיש, והוא נעשה באופן מלאכותי כדי להבליט את הרישום ואת הרעיון.

01

מה עוד למדנו מבן שאן אנחנו הצעירים?

למשל, שאפשר לצייר אף ככה:

02

עד היום אני מוצא את עצמי לפעמים משרבט ככה אף.

כל כך הרבה רשמים אימצו את האף הזה (ראו הרחבה בסוף הרשימה).

ידיים. בן שאן ראה בידיים את האבר האקספרסיבי ביותר, וחלק מאיתנו, כולל כמה אמני ה"ריאליזם הסוציאליסטי" הישראלי אימצו את הידיים כסימן ההיכר של הפועל העברי. ראו רשומה על ידיים. בכלל, ציירי ה"ריאליזם הסוציאליסטי" הישראלי הושפעו מבן שאן, חבל שרק מהדברים החיצוניים. הנה למשל רישום של גרשון קניספל:

03

הנה קצת ידיים של בן שאן.

04

05

06

 

07

08

09

10

10a

הנה כמה רישומים שלי שנעשו בשנות ה-60 (כשהייתי בשנות ה-20 שלי). בן שאן נוכח בכולם:

11

12

13

14

15

16

17

18

והנה עוד משהו בציורי הצבע של בן שאן שאימצנו בשמחה. זה היה המשחק בין הכתם לקו.

כמה פעמים שמענו מיוסי שטרן, שהיה מאוד רחוק מבן שאן, את המילים "כתם וקו". הנה כמה משחקים כאלה בציורים של בן שאן (הדגש הוא בכך שקו לא חייב להיות קונטור ולתחום את כתם הצבע).

19

20

20a

אין הכוונה להעביר כאן את עומק יצירתו של בן שאן, וייתכן גם שקוראים רבים מכירים פן זה או אחר ביצירתו הענקית.

אני רוצה למקד את הרשומה בבן שאן הצלם, ואולי גם על בן שאן הקליגרף.

כמה מילים על תולדות חייו:

הוא נולד למשפחה יהודית בלטביה ב-1898. כשהיה בן שמונה היגרה משפחתו לארצות הברית. הוא למד בו זמנית ביולוגיה ואמנות, התמחה בהדפס, בעיקר בליטוגרפיה, ולפרנסתו עסק גם בעיצוב גרפי.

21

הפרסום הראשון שלו כאמן הגיע כשצייר 23 ציורי גואש על המשפט המצויר של סאקו וואנצטי:

222323a

בשנות המשבר הכלכלי, כחלק מה New Deal של הנשיא רוזוולט, הוקמה מנהלת החקלאות בניסיון (שלא כל כך הצליח) לשקם את החקלאות.

במסגרת המפעל הזה נשלחו צלמים לתעד את העוני הכפרי. בן שאן היה אחד מהם.

עוד בניו יורק עסק בן שאן בצילום כהכנה לציורים. הנה תהליך כזה מסדרת סאקו וואנצטי:

24

האמפטיה של בן שאן למצולמים, והניסיון שלו לצלם ללא תכנון ומבלי שהמצולמים יהיו מודעים, גרמה לכך שקשה למתבונן להיות אדיש לצילומים.

הנה כמה מהם:

25

26

27

28

והנה כמה ציורים שנעשו על פי הצילומים:

29

30

שאן, שהיה גם מורה וגם חוקר ואידיאולוג של האמנות הפלסטית, ראה באמנות המופשטת שהחלה להתפשט באמריקה בימיו, בריחה מהמציאות. הוא טען ש"רק צורות מוכרות מאפשרות לאמן לגלות אמיתות חדשות על האדם ולאשר מחדש שחייו מלאי משמעות".

הנוף עניין את שאן רק כשהייתה לו משמעות כ"סביבה" לדמויות האנושיות שבהן התעניין.

בשנים האחרונות שצייר, הציור שלו היה כמעט קריקטורי, בעיקר כשצייר את המועמדים לנשיאות.

31

32

גם הסגנון של שאן בקליגרפיה השפיע עלינו הגרפיקאים הצעירים. בין השאר המשחק בין הקו הדק והעבה:

32a

33

למי שמבקש תפיסות עולם, גם בקליגרפיה אפשר לראות את הניגודים שהיו אבני דרך ביצירתו. גם בקו ובכתם וגם בצבעוניות של שאן, שאף פעם לא ביקשה להרגיע את העין ולהיות הרמונית.

34

על הצד היהודי שלו לא כתבתי פה, אבל הטיפול שלו באות העברית הוא מרתק:

35

36

37

משהו על ציור אפים:

האף הוא אבר טריקי. למי שמצייר בקווים ללא אור וצל. לא פשוט לצייר את האף מהחזית. הסיבה היא שלכל אורך האף אין בעצם קווים ברורים איפה מתחבר האף לפנים ולכן יש מאיירים רבים שלא מציירים בכלל קווים לאורך האף אלא מסתפקים בחלק התחתון. משהו כזה:

38

רוב הקריקטוריסטים יש להם בראש אף מוכן (במבט מהחזית, כי אף בפרופיל הוא הלחם והחמאה של הקריקטוריסטים), וכשהם מגיעים לרגע שבו יש לצייר את האף, הם פשוט פולטים את האף המוכן.

אבל יש כמה אנשים מוכשרים במיוחד שלא מפסיקים לחשוב גם כשזה מגיע לאף, ובכל פעם מציירים את האף הנכון.

אחד כזה הוא טומי אונגרר. הנה שישה אפים, שלכאורה נעשו כלאחר יד. איזה אפים נפלאים:

39

גם אַל הירשפלד, הקריקטוריסט שהלך לעולמו ב 2003 כשהיה בן 100, האיש שקנה את פרסומו כשצייר פורטרטים רבים בעיקר של אנשי קולנוע ותיאטרון, הבין שאף יש להתאים למי שנושא אותו. הנה שישה אפים של הירשפלד:

40

ולסיום הנה עוד שתי עבודות של בן שאן. האחת – ציור שעשה כאשר פריז שוחררה מהכיבוש הנאצי, ובו העביר את החוויה דרך ילדים שמשחקים בחורבות:

41

והשנייה, שמקשרת אותו לסאטירות האורבאניות של סול סטיינברג:

42

 

 

 

 

 

 

5 תגובות בנושא “על בּן שָׁאן ואיך לצייר אף

  1. שמחתי להתוודע לבן שאן, הרבגוני והמעניין כל כך.
    התבוננות מוערת כזו היא כמו קורס , עם כל הכיף שבלמידה וללא המבחנים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.