ג'ון רסקין – היום היינו מצמידים לו את הכינוי פדופיל

אני לא רוצה וגם לא יודע מספיק כדי להקיף את דמותו הצבעונית של ג'ון רסקין, אחת הדמויות המעניינות ובעלות ההשפעה על האמנות, התרבות והחברה בעידן הוויקטוריאני.

קשה לי לראות מין ג'ון רסקין כזה שצומח בצרפת, באיטליה, או אפילו בגרמניה.

01

בכל פעם אני מופתע איך האנגלים עדיין לא עשו סרטים מכל מיני גיבורים ופרשיות שאני מזכיר ברשימות שלי.

חיי המין של רסקין היו נושא אהוב על אוהבי הרכילות באנגליה (בבדיקה התברר לי שאמנם יש סרט שבו אמה תומפסון משחקת את אפי, אשתו של רסקין).

02

היה ברור, וגם נבחן משפטית, שהנישואים שלו עם אפי גריי (שלימים הייתה המאהבת וגם אשתו החוקית של מילֶה) לא מומשו.

אמרו – אבל לא היה לזה אישור מרסקין עצמו – שמכיוון שהוא הכיר את העירום הנשי רק מפסלים קלאסיים, כשהוא ראה את שיער הערווה של אפי, זה פשוט הגעיל אותו.

לפני שאני מגיע לנושא העיקרי של הרשומה: היחסים בין רסקין למאיירת קייט גרינאווי, אולי עוד משהו שהיה בכותרות עוד לפני שרסקין סומן כמשוגע. כוונתי לסכסוך שהיה בינו לבין הצייר ג'יימס מקניל ויסלר.

בתערוכה של ויסלר ב"גרובנר גלרי" אמר רסקין על הציור הזה:

03

"זאת חוצפה קוקנית לבקש 200 גיניאות עבור מכל של צבע שנזרק לפרצופו של הציבור".

המשפט שבו תבע ויסלר את רסקין, פילג בזמנו את עולם האמנות באנגליה, בסופו זכה ויסלר ועל רסקין הוטל קנס בגובה 2 פני.

04

זאת לא הפעם הראשונה שענייני אמנות ותרבות באנגליה מגיעים לבית המשפט. האנגלים נותנים כבוד רב לבתי המשפט ונראה להם נכון שמחלוקת כזאת, שאפשר להגדיר אותה באופן פשטני כמחלוקת שבין שמרנות לקדמה בציור, תגיע לבירור בבית משפט.

לא כולם יסכימו שרסקין מייצג את השמרנות באמנות. בימים שטרנר הותקף על זה שהוא "מודרני מדי" היה זה רסקין שהגן עליו. רסקין התייחס אל טרנר בהערצה כמעט אלילית, והיה זה רסקין שנבחר לטפל בעזבונו של טרנר.

אבל זה מה שקורה לפעמים, שמה שהיה אוונגארד פעם הופך עם השנים לשמרן.

הבאתי את המשפט הזה לידיעתכם, כדי שיהיה קל יותר להבין איך פילוסוף ומבקר אמנות, שהיה קובע הטעם הכמעט יחיד בימיו, מוצא את עצמו בהתכתבות אמנותית עם מאיירת, שאמנם הייתה סיפור הצלחה ענק, אבל קשה לתת לה ציון גבוה כאמנית.

05

זה הנושא העיקרי של הרשימה. אבל העובדה שרסקין, "מר אמנות", שסיים את חייו כמשוגע, העביר בתקופת הדעיכה שלו את העניין שלו מציור לאיור, היא חומר למחשבה, בעיקר כשמנסים לדון בקשר בין ציור לאיור.

הוא היה מבוגר מלואיס קרול ב-13 שנה. השניים הכירו דרך הנרי לידל, הדין של קרייסט צ'רץ' (ואבא של אליס).

לרסקין הייתה השפעה רבה על קרול, בעיקר על כך שקרול הפסיק לאייר ולא הוציא את "אליס" עם איורים שלו. אבל אני מעלה כאן נקודה אחרת:

מנקודת מבט של היום, לואיס קרול נחשב ל"אוהב ילדות", ויש אפילו שמכנים אותו "פדופיל".

מי שבאמת אהב ילדות ויש על זה תיעוד בשפע, היה דווקא רסקין. אבל מכיוון שרסקין פחות מוכר ככותב (הוא כתב גם סיפורים לילדים), כאשר רוצים להביא דוגמה לגבר שאוהב ילדות בעידן הוויקטוריאני, הזיכרון שלנו מעלה מיד את לואיס קרול.

אבל נבוקוב ב"לוליטה" מזכיר דווקא את אהבתו של רסקין לרוז לה-טוש ולא את לואיס קרול. רוז לה-טוש הייתה בת תשע כשרסקין הכיר אותה. כאן היא בציור וגם ברישום, שאת שניהם עשה רסקין.

כשהגיעה רוז לגיל 17 (והוא היה בן 39), רסקין הציע לה נישואים. היא אמרה: "כן, אבל בוא נחכה כמה זמן". אבל אז, כשגילתה רוז איך נראו חיי הנישואים שלו, היא ביטלה את האירוסים והתמסרה לחיים דתיים, כשהיא סובלת מדי פעם מהתפרצויות שיגעון, עד שמתה בגיל 27.

הקשר עם רוז הפך אצל רסקין לאובססיה, והוא הקיף את עצמו בילדות צעירות שיזכירו לו את רוז.

ואז, כשראה את הספר מתחת לחלון של קייט גרינאווי, הוא גילה את הילדות שהיא ציירה.

08

והוא כתב לה מכתב:

גב' גרינאווי היקרה – שכבתי ער חצי (לא, רבע) לילה חושב על מאות דברים שהייתי רוצה להגיד לך, שלעולם לא ייאמרו! ואני מסוחרר וזהיר – ועכשיו לא יכול להגיד אפילו חצי או רבע ממאות הדברים האלה. הם אודותיך – ועל המתנות שלך – ועל החן שלך – ועל הדמיונות שלך –  ואולי.. כן אולי… על כמה מהחסרונות הקטנטנים שלך…

כך החלה חליפת מכתבים שהתפרסה על פני 20 שנה, עם הפסקות בעיקר מצידו של רסקין.

להיסטוריה של היחסים בין רסקין לגרינאווי יש את כל המאפיינים של רומן ויקטוריאני: תשוקות מודחקות, התלהבות מעורבת בתסכול ומלנכוליה, אכזריות ורכות, ותשוקה לא ממומשת שבאה לידי ביטוי בשירה מלאת רגש.

היום נוטים לחשוב שרסקין היה מאוהב יותר בילדות שגרינאווי ציירה מאשר בגרינאווי עצמה.

לפי התיאורים היא הייתה די מוזנחת ומרושלת למראה.

09

היא לא התאימה למראה ה"פרה רפאליטי" שהיה המראה הנשי שרסקין חיבב.

גם עברו כמעט שנתיים עד שהם נפגשו.

גרינאווי, לעומת זאת, שמעולם לא נישאה, העריצה את רסקין. במכתב לאחד מידידיה היא כתבה עליו: "מילים לא יכולות לתאר איזה בן אדם הוא. פשוט מושלם".

(אם אתם שואלים אותי, "מושלם" היא אחת המילים הבלתי מתאימות ביותר לתאר את האיש הזה).

רסקין כתב לגרינאווי כ-500 מכתבים והיא שמרה על כולם. גרינאווי כתבה לו בערך כמות כפולה של מכתבים, ורק אחד מהם נשמר.

גרינאווי חיכתה יום יום למכתבים שלו, והם שלטו בחייה.

השניים היו חותמים על המכתבים בנשיקות שמספרן היה בהתאם למצבי הרוח שלהם.

ידועים כמה מקרים שקייט ביקשה להיפגש עם רסקין והוא קבע לה פגישה, ואז התחמק מלראות אותה.

רסקין, במחווה סדיסטית, אפילו טרח לכתוב לה שהוא שרף את מכתביה, שחלק מהם הוא אפילו לא קרא.

אפרים קישון כתב פעם רשימה על מבקר תיאטרון, שכותב בהערצה על שחקן ולאט לאט ההערצה הופכת לביקורת.

הביקורת של המעריצים היא הביקורת המכאיבה ביותר.

בהרצאות שהעביר רסקין על גרינאווי הוא דירג אותה בין האמנים החשובים בעולם. בין השאר אמר משפטים כמו "בציורים שלה יש זוהר ותום שמחזירים את הילדות האלוהית לאחו ולפרחים האנגליים".

אבל בהתקפים של רשעות הוא ביקר את האיורים שלה.

ברשומה על החלילן מהמלין הצבעתי על אחת החולשות של גרינאווי – התאווה לסימטריה.

כאשר רסקין כתב "על כמה מהחסרונות הקטנטנים שלך" זאת הייתה רק הקדמה לתיקונים רבים שנהג לשלוח לה.

למשל: לגרינאווי היה מנהג להוסיף פיסות צל ליד הרגליים של הילדים שציירה.

14

15

זה נעשה באופן אוטומטי וכמעט ללא מחשבה. רסקין ומבקרים נוספים כינו את הצללים האלה "דורבנות" או "ראשנים" או "קביים קצרים". רסקין, שבחזית תפיסת העולם האמנותית שלו היה הרישום על פי הטבע, זיהה מיד שזה לא הצד החזק של גרינאווי והוא דרש ממנה לצייר סלעים ונופים כדי ללמוד את הטבע.

היא, שידעה כמה הוא אוהב את הילדות שלה, שלחה לו המון פתקים ומילאה אותם ברישומים ובהגיגים:

15a

רסקין כתב לה ברשעות שהיא מרבה להשתמש בבדים ובכובעים ענקיים שיסתירו את הנופים, בגלל שהיא לא יודעת לצייר נופים.

16

17

18

כמה פעמים הוא ביקש שתצייר לו את הילדות ללא בגדים, אבל את הבקשה הזאת היא אף פעם לא מילאה. למה הוא רצה ילדות עירומות אפשר לנחש, אבל למה המעריצה לא ציירה? את זה אפשר להבין לא רק מסיבות מוסריות.

כל אבר שלא מכוסה בציורי הילדות שלה, שזה בדרך כלל רק הידיים והרגליים, זכה לביקורות קטלניות מצד רסקין; אז רק זה היה חסר לה, לתת לו עוד אברים חשופים כדי שיגיד שהיא לא יודעת להתבונן בטבע?

היא המשיכה לכתוב אליו גם כשהוא כבר לא ענה לה.

קייט גרינאווי מתה ב-1901, שנה לאחר מותו של רסקין.

כדי להבין את הקשר החולני הזה, הנה פרט להארה:

קשה לכתוב ולו עמוד אחד על קייט גרינאווי בלי להזכיר כמה רסקין היה חשוב בחייה.

זהו ספר על חייו של רסקין שיצא לאור בסדרה באוקספורד יוניברסיטי פרס:

19

בספר הזה קייט גרינאווי אפילו לא מוזכרת.

לאנשים מסוגי, שלא מסוגלים לקרוא באנגלית ביוגרפיות ענקיות, הסדרה הזאת שנקראת VIP מתאימה מאוד. מדובר בספרונים קטנים וענייניים, שבכל ספר בין 100 ל-150 עמודים. עד היום יצאו בסדרה כעשרים ספרונים. הנה כמה מהם שנמצאים בספריה שלי:

20212223

 

3 תגובות בנושא “ג'ון רסקין – היום היינו מצמידים לו את הכינוי פדופיל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.