עבר ללא נוסטלגיה

לרגל יום ההולדת ה-78 שלי עיצבתי 19 עטיפות לספרים שאהבתי מאוד כקורא צעיר, ושאני חוזר אליהם גם היום. חלק מהם מוכרים מאוד ואחרים קצת פחות.

זה חלק ממאמץ סיזיפי לנסות ולהשאיר במדפי המוח ספרים שהיו ונשארו טובים, ולא חס וחלילה מטעמי נוסטלגיה.

על חלק גדול מהספרים האלה כתבתי רשומות מפורטות באתר שלי.

*    *    *

"דני היה קטן קומה, שחרחר ושקוד. בגיל עשרים וחמש היו רגליו כפופות ונראו כמו צלעות של סוס." כך מתאר ג'ון סטיינבק את גיבור הסיפור.

למרות שסטיינבק הגיע אלינו בתרגום במנות גדולות, "טורטיה פלאט" הוא הספר האהוב עלי מכל ספריו.

01

האיש שהשחית את העיירה יצא בילדותי בסדרת הספרים קטנטנים של ידיעות, שהעורך שלה היה עזריאל קרליבך. רק לאחרונה תורגם הספר שוב.

זה לא מהדברים הטובים שמארק טווין כתב, אולי בגלל שהמסר מודגש מדי, אבל עדיין מומלץ.

02

ההבטחה של דירנמאט הוא אבטיפוס לעלילות שבהן הבלש לא מרפה, גם לאחר שהוא יוצא לגמלאות או מפוטר.

אני לא בטוח שדירנמאט היה הראשון שהביא את המודל הזה, אבל הספר הנפלא הזה נתן השראה לכמה סרטים.

03

השד מכיתה ז', שכמובן צריך להיות כמו בתרגום החדש השד מהשביעית,  נשאר טרי גם היום. למרות שקורנל מקושינסקי הוא נודניק פולני ללא תקנה, זהו ללא ספק הספר הטוב ביותר שלו (שאני קראתי).

בעברית יש גם את "בתיה (באשה)", "הנערה מהבית הלבן", "החרב השבורה", "שער הים" "מסע בסימן כלב", "נער בעל כנפיים", "שניים שגנבו את הירח", "איגרת מעולם האמת"

ואולי גם כמה ששכחתי.

04

לדעתי יצאו בעברית רק שלושה ספרים של ז'ורז' דיאמל. פרט ל"וידוי של חצות" יצא גם ספר נפלא "שני אנשים" וגם "התאומים". הכתיבה של דיאמל, שהיה גם רופא, היא שיר הלל לידידות. קראו עליו גם כאן.

05

אל פיטיגרילי, בן לאב יהודי, ששמו האמיתי הוא דינו סגרה, אני חוזר לעתים תכופות. כשהיינו נערים התייחסנו אליו ממש כמו אל בוקאצ'ו, כאל חומר ארוטי. אבל הוא ידע לכתוב.

תוכלו לקרוא עליו כאן.

06

ג'ק לונדון תורגם בנדיבות לעברית. לפני היות האדם שתרגם שמעון הלקין, יצא ב-1906. אני זוכר שכילד ניסיתי לקרוא את ההקדמה המלומדת של הלקין וכשלתי. אבל זה לא הפריע לי להתאהב ב"סרוח אוזן", "קלת הרגליים", "פטפטן", "אדום האוזן" ו "גדל השן".

יש כנראה גם תרגום חדש אבל אני לא מכיר אותו. מי יקרא היום פונט מיושן כזה עם אותיות קטנטנות?

07

מיסטר סמית היה ספר מכונן בנעורי. הוא עשה לי בגיל 16 את מה ש"מי מפחד מווירג'יניה וולף" עשה לי בגיל 22 – איזו מין רתיעה מהחיים "הבורגניים".

08

את מסע הפלאים של נילס הולגרסן כולם מכירים.

כדאי רק להזכיר שמלכתחילה זה היה אמור להיות ספר לימוד על הגיאוגרפיה וההיסטוריה של שבדיה.

ובהזדמנות, זכרו את ירושלים של סלמה לגרלף.

09

על מסעות בנימין השלישי כתבתי בבלוג.

אני עדיין מחכה שמישהו יזמין אצלי מהדורה מאוירת של היצירה הנפלאה הזאת.

10

ניקודים דיזמה שאני קראתי תורגם בשנת 1949 על ידי אליהו עמיקם.

לימים יצא תרגום חדש ב"עם עובד".

יז'י קושינסקי, שכתב את "להיות שם", הכיר היטב את "ניקודים" הנפלא, וחשב כנראה ששאר העולם לא מכיר את הספר הנפלא הזה, שעולה בהרבה באיכותו על הפלגיאט של קושינסקי.

11

על נפשות מתות נכתב ונאמר הרבה. אני אוהב בעיקר את הדרך הנפלאה שבה גוגול משוחח איתנו הקוראים.

ספר סאטירי ענק, אפילו שנבוקוב, המעריץ מספר אחד של גוגול, טוען ש"נפשות" הוא לא סאטירה.

12

קשה למצוא סופר יותר אנושי, גם בכתיבתו וגם בהווייתו, מקרל צ'אפק.

בעטיפה שעיצבתי בחרתי להשתמש במספר המכונית שדרסה אישה זקנה מהסיפור "המשורר".

13

על אנשים ועל מוזיקה הוא ספר זיכרונותיו של היינסהיימר, שהיה מו"ל של חומרים מוזיקליים באוסטריה ולפני המלחמה נמלט לארצות הברית.

בהומור מרכז-אירופי משובח הוא מספר על עולם המוזיקה שהכיר מקרוב.

כדאי להוציא אותו שוב.

14

צ'רינג קרוס 84 יצא בעברית רק בשנת 1989, כשאני כבר הייתי בן 49, ככה שאי אפשר להגיד שקראתי אותו "בנעורי". אבל הוא משלב את החיבה שלי לספרים ואת האהבה שלי ללונדון.

15

קלוני בראון מתרחש לפני מלחמת העולם השנייה באנגליה, ומרג'רי שארפ, שמוכרת ככותבת ספרי ילדים, מביאה לנו כבדרך אגב את סיפור המעמדות באנגליה. ובעיקר, לוביץ עשה מזה סרט שממש לא כדאי להחמיץ. (אגב, בתרגום הישן היא נקראה משום מה "קליני"…)

16

שכר האימה התפרסם יותר כסרט בגלל המשחק המצוין של איב מונטאן. אל תשכחו את המוטו הנפלא שכתב ארנו: "אל יבקש איש בספר הזה את הדיוק הגיאוגרפי שאינו אלא פיתיון כוזב. גוואטמלה למשל, אינה קיימת במציאות. אני יודע זאת כי גרתי שם".

17

לא רק אני. גם ססיל ב. דה-מיל חשב ששמשון של ז'בוטינסקי הוא ספר מצוין, והוא בנה עליו את עלילת הסרט שמשון ודלילה.

18

בילדותנו, השם "קלושמרל", היה שם נרדף למשתנה ציבורית. פרטים על השערורייה תוכלו לקרוא בבלוג שלי. אני אוהב את הסיפורים ההומוריסטיים והסאטיריים, שהמחברים בחרו למקם בעיירות קטנות שהן מעין מיקרו קוסמוס.

19

11 תגובות בנושא “עבר ללא נוסטלגיה

  1. כל כך נפלאים האיורים שלך, דני. יש עליהם חותם קרמני כזה. מזל טוב ליום ההולדת שלך ואין מחווה יפה מזו. יש ברשימה שלך ספרים שאף אני אהבתי בשנים רחוקות בעבר ואחד מהם אני הולכת לחפש בתקווה למצור וליהנות: צ'ארינג קרוס 84… מטעמים מובנים.

    אהבתי

  2. הרבה ברכות ליום הולדתך!!!
    שתמשיך לכתוב ולעטר את הבלוגים הנפלאים שלך בבריאות ובאושר.
    אגב, אני אחד מאלה שקנו את הספרים שלך על לונדון בתור ספרי קריאה (מדהימים…) ולא בתור ספרי טיולים.

    אהבתי

  3. היי דני

    ברשומה המצויינת שפרסמת, יכול להיות שהתבלבלת בין ביבר בפה דיאז לבין על אנשים ועל מוסיקה?

    ________________________________

    אהבתי

  4. יופי של מתנה קיבלת ליומולדת שלך. מכיוון שאנחנו כמעט באותו גיל קראנו כנראה את אותם ספרים. חלק אני זוכר מעט, וחלק אני זוכר רק את שם הספר או את שם הסופר, אבל מיסטר סמיט של לואיס ברומפילד שינה את חיי. כך חשבתי שנים רבות עד שעבר לי. (כשעבר לז'ק ברל הוא שר בלעג מר "הבורגנים הם כמו חזירים"). כך או כך, לא רק מיסטר סמית נעלם, גם לואיס ברומפילד – מי מכיר אותו היום?

    אהבתי

  5. דני היי
    מזל טוב ליום ההולדת
    אהבתי,אפילו שאתה מנסה להתחמק מהנוסטלגיה.
    איך גורמים לנכדים של היום לקרוא אפילו אחד מהספרים?

    אהבתי

  6. דני יקירי,

    עבר ללא נוסטלגיה דומה לפרח מיובש – יפה אך נטול ריח. מלחמת החורמה רבת השנים שלך בנוסטלגיה תמיד עוררה בי התנגדות, ודווקא האסופה המקסימה של הציורים החדשים לעטיפות הספרים הישנים הוכיחה לי עד כמה אתה שוגה, לדעתי, בלחימה זו. שהרי מהי נוסטלגיה? געגועים והתרפקות על העבר, אמנם לרוב תוך כדי אידאליזציה שלו, אך אין בכך הכרח. אלמלא עוררו בך הספרים הישנים זיכרונות, ריחות, טעמים או חלומות ישנים, לא היית חש צורך לשמרם ולהחיותם מחדש בציוריך. ספר ישן שלא הותיר בך חותם ואינך מתגעגע לשוב אליו – הוא בגדר עבר סתמי. כל אחד מהספרים ששבת וציירת – הוא נוסטלגיה.

    יום הולדת שמח, חברי!

    אהבתי

  7. דני , מזל-טוב עד 120 , כי אתה של כולנו , ואחד כמוך צריך לחיות המון זמן כדי להינות מכל מה שאתה יודע. העתקתי את כל רשימת הספרים הנ״ל ואולי אתחיל לחפש למצוא ולקרוא לפחות כמה. כל טוב יהודית ירון

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.