על מלכים אלף בית

[זוהי רשומה שפורסמה כבר באתר הישן]

איך מאיירים מלך?

 01

גם הקריקטורה הנפלאה הזאת^ הלקוחה מהפרייבט איי וגם טיול במוסקבה ובעיקר במוזיאון "אוצרות הצארים" בקרמלין והכתר הזה שנמצא שם:

02

…הביאו אותי לכתוב את הרשומה הזאת, שעוסקת במלכים באיור בכלל, ובמלכים שאני איירתי בפרט.

"מלך" הוא אחד הסטריאוטיפים הקלים והטיפשיים ביותר שאנחנו המאיירים מציירים. לא חשוב מה תהיה הדמות שתצייר, אפילו אם הוא יהיה סטריאוטיפ של חסר בית או קבצן, ברגע שתצייר לו כתר הוא יהפוך למלך, ואפילו למלך "מעניין".

04

קשה למצוא עוד סמלים כל כך מובהקים כמו כתר, שיתנו מיד לדמות זהות ברורה כל כך.
פרט לכתר יש עוד שלושה פריטים שאנחנו מוסיפים כדי לאפיין דמות ממלכתית.
אחד הוא כיסא המלכות, שעל ידי הקשר בינו לבין הדמות המלכותית שיושבת עליו יכול המאייר ליצור מצבים מעניינים:

05

06

07

08

09

השרביט

10

אחרי הכתר, השרביט הוא הסמל הראשון שאנחנו שמים ביד של מלך. אתם המאיירים צריכים לזכור שאת השרביט מחזיק המלך ביד ימין (כמה פעמים שאני טעיתי…)
את המקל הזה, שמסמל סמכות, אפשר לראות גם בציורים ממצרים העתיקה.
בתרבות ההודית העתיקה יש שני שרביטים – שרביט החסד ושרביט הרשע. אני נתתי לזה ביטוי שבא מהמקל והגזר.

11

מה שיש בקצה שרביט הזה – שימו לב אתם המאיירים – תלוי בתקופה ובמדינה. באימפריה הרומית זה היה נשר מזהב.
הנצרות הביאה לשרביט את הצלב, כמובן.
באנגליה השתמשו בשני שרביטים – אחד מקושט בצלב ואחד ביונה.
בצרפת גם היו שניים – על אחד היה הפלר-דה-ליס והשני, שהיה ידוע כיד הצדק היה מעוטר בכף יד פתוחה.
גם באנגליה יש עדויות שבתקופות מסוימות היו בשימוש שני שרביטים.

ויש את הכדור המלכותי, "התפוח"

12

מדובר בכדור עשוי זהב ומשובץ בכל מיני אבנים יקרות.
הצורה הכדורית באה לסמל כנראה את העולם, אבל פה ושם יש שאומרים שמדובר בתפוח – סמל החוכמה.
המקור הוא ברומא העתיקה, ומאז שהנוצרים אימצו אותו הוצב עליו צלב, מה שאומר כמובן שהנצרות שולטת בעולם.
באנגליה זה התחיל עם צ'רלס השני, שהחזיק אותו ביד שמאל, ומאז כל המלכים מחזיקים בו בעת ההכתרה.
למרות שהיום המלכה המפורסמת ביותר נראית ככה:

13

…והנסיך הידוע מכולם נראה ככה:

131

…כשמאייר מצייר מלך הוא תמיד יהיה עם כתר ובדרך כלל גם עם שרביט.
כשסרקתי (באופן לא מעמיק) את ההיסטוריה של ספרי הילדים, למדתי, ואפילו הופתעתי לדעת, שאין הרבה מלכים באיור.
רוב המלכים מככבים באגדות הקלאסיות.
בספר הזה למשל:

14

…שבו כלל מישהו את 100 ספרי הילדים המאוירים שנחשבים בעיניו לטובים ביותר, לא מצאתי אפילו מלך אחד.
הנה מלך נפלא מהסיפור בגדי המלך החדשים, שצייר פרנססק אינפנטה, מאייר נפלא שחי בברצלונה.

15

16

הנה המלך שאני עשיתי לפני שנים רבות לאותו סיפור. די בנאלי, הייתי אומר:

17

והנה המלך של דודו גבע לסיפור הזה, בעיבודו של אפרים סידון:

18

הנה המלך של דודו לעוד סיפור של אנדרסן שעיבד סידון, הפרעוש:

19

עברתי על כל משלי קרילוב ולא מצאתי מלך אחד.
אני מניח שאם קרילוב היה מביא במשליו איזה מלך שלא היה כליל המעלות, את המשל הבא הוא היה כותב בסיביר.
הספר הכבד ביותר בספריה שלי שוקל 11 ק"ג ויש בו את רוב האיורים של גדול המאיירים של המאה ה-20. כוונתי ליוזף לאדה. והמלך היחיד שמצאתי שם הוא זה:

20

לא רק שאין זאת מהיצירות החשובות של לאדה, אלא שאוהבי לאדה גם יתקשו להאמין שזה איור שלו.
מכל "הקלאסיקה החדשה" בספרים לילדים אני מביא כאן רק כמה איורים. הנה איור של בוריס ארצ'יבאשף, מאייר אמריקאי ממוצא רוסי, שהתפרסם בגלל האיורים ה"מכאניים" שלו. אבל הוא כתב ואייר גם ספר ילדים,שבעת הסימונים, שזכה בפרסים רבים. הנה איור אחד מתוכו (והבטחה שבקרוב אביא רשימה מיוחדת על ארצ'יבאשף):

21

וכמובן, רק כדי להזכיר, הנה המלך והמלכה שנכנסו לאליס היישר מהקלפים:

22

דווקא בעלי חיים מלכים תמצאו הרבה (אפילו אצל קרילוב).
הנה איור שלי מתוך הספר עניבות במדבר מאת יהודה אטלס:

23

אצל המאייר הנפלא ויליאם הית רובינסון, אפשר למצוא פה ושם איזה מלך. הנה מלך מהסיפור מלך טרויה, שכתב רובינסון עצמו:

24

אחד המלכים הראשונים שציירתי היה המלך מהספר הזה:

25

מתוך סדרה בת עשרה ספרים שכתב בנימין תמוז.
המלך של תמוז היה די מסכן. הנה ככה מתחיל הסיפור:

26

אבל כמו שכותב תמוז:

כזה היה מצבו של המלך עד שהתחלתי לכתוב עליו סיפור. מעתה ישתנה מצבו מן הקצה אל הקצה.

ותמוז, כמו בספרים אחרים שכתב (ושאיירתי) מביא למלך מזור דרך יצירה ואמנות.
הנה איורים מתוכו:

27

28

באחד הספרים שציירתי על חכמי חלם מופיע המלך הזה:

29

זהו הסיפור שהאיור מתייחס אליו בנוסח של אלתר דרויאנוב:

30

והנה עוד כמה מלכים מקריים שציירתי.
בספר עוגת הפלאים של קדיה מולודובסקה בתרגומה של מיריק שניר, מסופר על ילדה שכל מה שהיא שרה עליו מופיע בבית. אז בהתחלה היא שרה על תרנגול ואחר כך היא לא נזהרת ושרה על הקיסר.

31

אבל מי שראוי לתואר מלך סיפורי המלכים הוא כמובן אפרים סידון. סידון הוא כמעט כותב ספרי הילדים היחיד בישראל שחלק גדול מספריו ראוי לשם "סאטירה לילדים". ובמדינה דמוקרטית כמו שלנו, כשאתה כותב סאטירה, אתה כמובן משתמש בהרבה מלכים.
הספר הראשון שכתב סידון היה עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור. את הספר צייר יוסי אבולעפיה, מאייר נפלא ומומחה במלכים. וכך נראה פדהצור:

32

כשפדהצור עורך מסיבה לכל המלכים, ניתנת לנו הזדמנות לראות גלריה נהדרת של מלכים שיוסי צייר:

33

והנה עוד מלך שצייר יוסי, הפעם לספר "גליצו יוצא לנדוד בדרכים או מה קורה בארמונות המלכים", שגם אותו כתב סידון.

34

וכעת לגלריית המלכים שציירתי אני לספרים של סידון.
המלך פרנסואה-כלונסאה מהספר הקרב הראשון בנחל קשישון, לא רצה להזקין ועשה הכול כדי להישאר צעיר.

35

וכך הוא נראה כשגילה שערה אחת לבנה בזקנו:

36

בספר תעלולי אבא גברהנה, ספר סיפורי תעלולים של הליצן האתיופי שכתב אפרים סידון מפיה של מסקי שיברו, ציירתי את המלך כך:

37

והנה המלך מהספר ההיא על האי, גם אותו כתב סידון:

38

עוד מלך שציירתי לאפרים הוא המלך מהספר מלך המלח ונסיך הפלפל. אפרים טוען שציירתי את עצמי. אם כן, זה לא היה ממש במודע. אבל תת המודע הוא אחד הכלים החשובים של המאייר.

39

40

למי שלא זוכר, מלך המלח הוא וריאציה על האגדה הידועה יותר בשםאלוף בצלות ואלוף שום.
עניין בפני עצמו הם המלכים התנכיים. בסיפורי התנ"ך תמצאו כמובן איורים רבים של מלכים.
הספר "משלי משלי" שכתב אפרים הוא ניסיון להביא את חוכמתו של שלמה לחיים של כאן ועכשיו. הנה שני איורים מהספר הזה:

41

42

את שלמה המלך ציירתי יותר מכל מלך אחר, בעיקר לספרים שכתב שלמה אבס. הנה שני איורים של שלמה:

43

44

ועוד בעניין מלכים תנ"כיים. בספרים של אפרים התנ"ך בחרוזים האיורים היפים הם של דוד פולונסקי המצוין, אבל בתוכנית הטלוויזיה שנעשתה על פי הספרים, ישבתי אני באולפן ובשעה שאפרים קרא מתוך הספר, איירתי איורים ללא סקיצות וללא הכנה. הנה כמה מלכים משם:

45

46

47

48

גם בספר א.ב. של אנשים גדולים

49

…מופיע המלך שלמה:

50

…וגם המלך דוד:

51

…ועוג מלך הבשן, שנראה ככה:

52

והנה עוד כמה דמויות מהספר הזה:

53

54

55

56

הבאתי אותן כדי שתבינו את רוח ה"נונסנס" שבספר, וזה כדי שאוכל להביא כאן את הביקורת שכתבה נורית ארד על הספר ב"ידיעות אחרונות":

57

*הרשומה פורסמה לראשונה כאן.

3 תגובות בנושא “על מלכים אלף בית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.